Walls and Winds on Rothschild Boulevard

שדרות רוטשילד, תעלת רוח.  צילום: יוסי מטלון

עוד מגדל ועוד מגדל וככל שגבוה יותר ויקר יותר זה יותר עושה רושם. המותג, הכתובת הופכת להיות משמעותית יותר ויותר. בשדרות רוטשילד- פינת  רחוב אלנבי יוקם, מגדל למגורים. על מגרש שפעם היה בנוי עליו מבנה בן 3 קומות ועכשיו זה מגרש חניה שנרכש בסכום צנוע של 13 מליון דולר, על שטח שגודלו לא יותר מ-1300 מ"ר יוקם מגדל מגורים, אולי המתחרה של זה שיוקם בשדרות רוטשילד 1. כך נראה העתיד של רוטשילד, השדרה הזאת תהפוך לקניון רוחות, ללא צמחייה, ללא שמש ועם הרבה תנועה מוטורית.

היזמים מתכננים לבנות מגדל שיתנשא לגובה של 30 קומות והוא יכיל בתוכו 72 דירות. המגדל הזה יעמוד ליד מגדל קיים אחר, של בנק אחר. המגדל הזה יעמוד ליד מגדל אחר נוסף שנבנה כעת. מסוכנות הנדל"ן שמשווקת את המגדל נמסר שיש הרבה קונים שקנו קומות שלמות למעט הקומות העליונות שאותם, ברור וכמובן, השאירו היזמים לעצמם.

הדמיית המגדל המתוכנן

המגרש עליו יוקם המגדל.  צילום: יוסי מטלון

 

 

 

 

 

 

 

 

שדרה של גורדי שחקים כמה יפים ומעוצבים שיהיו, תהפוך במהרה ל-wind tunnel. הרוחות לא יאפשרו ליהנות מהמרחב הפתוח והמקום יהפוך לחלל שומם חסר תנועה אנושית רגלית. קירות של מבנים, חומות של מבנים, יכוונו את הרוח בתוך התעלה וההליכה הרגלית של היום תהיה כמעט בלתי אפשרית בעתיד, בייחוד בעונת החורף. כבר היום ניתן להרגיש את הרוחות החזקות הנושבות ליד המגדלים הקיימים. לפני שנים, כשהשתתפתי בתכנון קניון עזריאלי ושלושת המגדלים שלו, לאחר בדיקה של מומחים, היה ברור כי הרוח שתעבור בין המגדלים תהיה חזקה מאוד. רוח מסוג זה יכולה ליצור לחץ וגם רעש ולהשפיע על יציבות חלונות המגדלים.

לא צעירים ולא מעוטי יכולת ירכשו דירות במגדלים הללו. לא לכולם יהיה כרטיס כניסה. מכוניות אירופאיות מהודרות ויוקרתיות ולהן זכוכיות כהות נהוגות בידי נהגים מקצועיים, יגיחו מהפינות במהירות ויכנסו לחניונים תת-קרקעיים של המגדלים, מבלי לחשוף את זהות הנוסעים. בכניסה למגדלים המצוחצחים יעמדו doormen , שומרים בבגדים מגוהצים ויאמרו שלום פלסטי לנכנסים והיוצאים, כמו ב- 5th Avenue בקטע שיש בה רק מגדלי מגורים, ושם כמובן השדרה קפואה וחסרת חיים.

שמש ואור לא יהיה בה, בשדרה, חושך. המבנים הגבוהים יחסמו אותה ועתיד הצמחייה שעוד קיימת בשדרה, יהיה ללא עתיד. דשא זקוק לשמש וגם שאר העצים והצמחים. כבר לפני יותר מ-150 שנים החליטו אדריכלי ניו יורק כי צריך לאפשר חדירת אור ושמש לשדרות. לכן בחוקי התכנון הבנייה שם ברור לכל כי יש לבצע "נסיגות",  set-backs, ככל שעולים גבוה יותר בגובה הקומות, המגדל צריך להתרחק יותר ויותר מהשדרה. יש ליצור משפך של אור ושמש ואולי זה יעדן גם את תנועת הרוח החזקה.

יש לכבד את הישן, להתאימו לצרכים עכשוויים, רצוי לשמור על גודל המבנים, חייבים לכבד את הפרופורציות של 4-5 קומות. גודל וקצב שלא פוגעים בסביבה ולא מאיימים על הולך הרגל והצמחייה הירוקה. ברור לכל כי הכבישים הצרים והעמוסים לא יוכלו לקבל עוד מאות ואלפי כלי רכב, והתשתיות האחרות לא יהיו מספיק גדולות וחזקות בכדי לשרת מבנים גבוהים נוספים. יש לבצע בשיקול דעת, "סוף מעשה במחשבה תחילה".

שדרות רוטשילד, גובה וקצב. צילום: יוסי מטלון

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Moon  ביום ינואר 28, 2006 בשעה 12:51 pm

    האומנם זה מה שצפוי לה לשדרה היפייפיה הזו?

  • רינת  ביום ינואר 29, 2006 בשעה 12:43 am

    אם אני לא טועה הדיון הזה – כן או לא לבנות לגובה ברוטשילד – היה בשיאו בשנות ה-90. קצת שמרני להמשיך לטעון בלהט לשמירת הפרופורציות של 4 5 קומות בשדרות, שעם כל הכבוד – עדיין הרבה יותר רחבות מכבישים אחרים בעיר? איפה לדעתך עדיף לבנות מגדלים?

    ובנוגע לטיעוניך ה"חברתיים", כביכול: גם היום לא לכולם יש "כרטיס כניסה" למגורים ממש על השדרות, כולל לא מעט כאלו שדווקא אינם מעוטי יכולת.

  • יוסי מטלון  ביום ינואר 29, 2006 בשעה 1:11 am

    גם אם דנו בנושא בשנות ה-90 זה לא מחייב אף אחד לשתוק. אם החליטו לא נכון אז, זה לא מחייב להמשיך להרוס גם היום.
    ולבנות מגדלים אפשרי בהרבה מקומות שלא יפגעו באיכות החיים של תושבי לב העיר.
    למה לסתום את האזור הזה?
    אפשר לבנות לאורך ציר איילון, בדרום הרחוק יותר של תל אביב, או בצפון, לקבץ מספר מגדלים ביחד, לעשות שינוי תב"ע במקום שיוכל לקבל מסות של אנשים וכלי רכב, לבנות במקום שהתשתיות לא יתפרקו.

  • שאולי  ביום ינואר 29, 2006 בשעה 1:26 pm

    קצת הגזמת בתיאור הקודר שלך. אתה תקוע בבליידראנר אולי. מגדלים זה אחלה, אתם הירוקים מעלים עובש וירוקת כל הזמן. רק לא לעשות שום דבר חדש. להשאר תקועים במקום…

  • לא הגזמת בכלל  ביום ינואר 29, 2006 בשעה 3:07 pm

    המשלבת פרספקטיבה והיסטוריה ומשאירה פיסות היסטוריה ארכיטקטונית היא חלק תכנוני באיזורים רבים בחו"ל. מצד שני אין ספק שאזור ישן, גם אם הוגדר לשימור, צריך כוחות שוק שיפיחו בו חיים גם מבחינה כלכלית.
    היכן ואיך לקבוע קו גבול – זו החכמה.

  • Yossi Matalon  ביום ינואר 29, 2006 בשעה 7:59 pm

    אני לא ירוק ולא כל צבע אחר.
    הכל באמת קשור בראיה אדריכלית שחושבת ומתכננת גם עבור התושב והאזרח. כשאני עובר ליד המגדלים בשדרות רוטשילד אני מרגיש את הרוח, אני חש כאילו אני עובר ב"קניון", ולא זה שמוכר מוצרים לכל נפש.
    אני רק יכול לתאר לעצמי מה יהיה כאשר קטע שלם של רוטשילד יהיה לא יותר מאשר שתי חומות של מגדלים בשתי גדות השדרה.
    אני אוהב מגדלים ועוד יותר אוהב לתכנן אותם, ועשיתי כמה כאלה.

  • Moon  ביום ינואר 29, 2006 בשעה 9:38 pm

    אין זה חדש
    ולא לומדים מטעויות כנראה.
    כנראה שיש החושבים שאנחנו חכמים יותר מהארופאים גם בעניין הזה.
    איך במדינה צעירה כשלנו, אנחנו ממהרים לפתור עצמינו מבניינים שמהווים את תחילת ההסטוריה הקולקטיבית שלנו כעם?
    ממההרים להרוס ולהרים בניינים לא פעם מכוערים עד בלי די במקום הישן והיפה?
    ההתבטלות הזו בפני גושי בטון חדשים ונוצצים בכל מחיר.
    ואיך אפשר לבטל ולעוות שדירה יפה כזו בעד עוד חופן מגדלים? עד להיכן הכסף מעביר את דעתם של בעלי ההון והכוח?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: