חרדים בעבודה

מבנה למגורים בעיר החרדית אלעד, ספטמבר 2003

לבסוף, יש גם תעסוקה, תעסוקה, לא בעזרת "עבודה", עבודה אמיתית ע"י עזרה חרדית. זה לא רק לוגו, או שם, זו עבודה מתקדמת, היי-טקית משהו, ועל התורה היא גם שומרת. זה יפה שעובדים, אבל בצורה הזאת זה עדיין מבדל, זה אמנם מקדם אבל עדיין גם חוסם את הגישה לחברה הפלורליסטית הפתוחה. עדיין חוסם לכל זר ואחר הן בכניסה, והן ביציאה. נכון, עבודה זו מספקת פרנסה. אבל, בקונטקסט המרחב הדתי הזה, מצד אחד היא מספקת כוח כלכלי שיעזור לשרש את הערכים ההילכתיים הקיימים והופכת אותם לבלתי ניתנים לשינוי, ומצד שני היא מעלה את רמת החיים הנמוכה של החרדים לרמות גבוהות יותר.  מה קורה בחברה החרדית?  מחפשים רמת חיים. יזמים חרדים הגיעו למסקנה שבכדי לגרור תושבים מבני ברק או ירושלים צריך לספק לתושבי הרובע החרדי העתידי, גם תעסוקה.

חברת "בניין שלם" החרדית, עומדת להקים רובע חרדי גדול מאוד בירוחם. המרחב החדש מיועד למשפחות מזרמים שונים. יהיו בו תושבים מהזרם הספרדי, הליטאי והחסידי. טוב החליטו קברניטי, רבני הזרם החרדי שהמרחב החדש יכיל בתוכו גוונים שונים. כולי תקווה כי המקום החדש יספק במה לביטוי אישי של כל אחד ואחד ממרכיבי המתחם החרדי. 

אדריכלות בחסות הדת, המקום החדש, המרחב הנוצר, נוצר בכדי ליצור בסיס סגור, שכונה מוגנת מהחברות האחרות החופשיות. המרחב החרדי החדש יהיה חסר בחדשנות ובסקרנות שנמצאת באדריכלות עכשווית. כמו בדת, באדריכלות שנוצרת בסביבה חרדית, כמו בעיר אלעד, רואים שמרנות ארכיטקטונית, חוסר מוטיבציה ורצון לחדש, לרענן להקשיב לדעות חדשניות, להשתמש בחומרים חדשים. אין שם רצון לשאול שאלות שהתשובות לשאלות אולי ינסו להחליף את הסביבה הפיזית השמרנית והקפואה למרחב חדש, חדיש ומרענן הן בחומר, בצורה והן במסרים שהוא מעביר לאדם הנמצא בסביבה זו. הגיאומטריה הדו-מיימדית מצטטת דימויים קלאסיים עייפים, הנפחים התלת-מיימדיים ישארו כבדים וקפואים. השימוש המונונוטוני בלקסיקון אדריכלי היסטורי כבד, יוצר אדריכלות ישנונית חסרת יצירתיות ומעוף.

ברור לכל כי אפשר לעבוד וללמוד גם במקומות שהם מתחולל תהליך של השתלבות חילוניים וחרדים, אבל גם בירוחם רוצים לשפר את רמת החיים הכלכלית ולא לפגוע או לקלקל את רמת החיים הדתית, רמת העומק הדתי ולא משתנה או מתחלף. המקום לרובע חרדי חדש נבחר לא בגלל טעמים אידיאולוגים של כיבוש השממה או יישוב הארץ, המקום נבחר בגלל הדחף להתרחק, להתנתק מכל עיר פלורליסטית אחרת. זהו מקום שלא יהיו בו כור היתוך או חיי שכנות של תרבויות, מקום שבו השונה והחריג לא ימצאו חברים אוהדים.
 

אלעד, ספטמבר 2003

התכנון כולל אלפי יחידות דיור וגם מוסדות לשירותים דתיים כגון: מוסדות חינוך דתיים, בתי כנסת, ישיבות ומקוואות. כמו כן יקימו במקום, בעזרת חברות היי טק בבעלות חרדית, מפעלים שיספקו מקומות עבודה לתושבי הרובע החרדים. אז ככה, ברובע החרדי, יבנו מבנים למגורים עבור דתיים-חרדים ויספקו מקומות עבודה לדתיים חרדים שיועסקו על ידי דתיים חרדים. מצב זה  יוצר כאילו פתיחות, אבל באמת הוא מחזק את הסגירות, הוא מכניס אלמנטים חדשים דרך פילטר דתי צפוף מאוד, ועל ידי כך שוב מבודד את עצמו מחשיפה לאחר.

חידוש נוסף, מקומות עבודה אלו יספקו גם עבודה לנשים, חידוש מבורך זה, לא תומך בקיפאון נשי אינטלקטואלי הנוצר מהרצון הקנאי לאי-חידוש טוטאלי בכל דרכי החיים ופרשנותם. ניסיון זה מעמיד בפני הנשים החרדיות אפשרויות מקדמות, דרכים נוספות לאלו שבהן הן התנסו בעבר, אם בכלל. בנוסף לתפקיד המיתולוגי, תפקיד דתי מסורתי של גידול ילדים ללא עזרת בן הזוג, אפשרות זו פותחת עבורן אופציה חדשה, גיוון וחידוש תעסוקתי מפרה, מספק ומחדד.

ניסיון חיובי נוסף הוא פיתוח רשת אינטרנט מרחבית בפיקוח רבנים. רשת זו תהיה כלי נוסף שדרכו יוכלו תושבי השכונה לנהל עסקים ולהביא פרנסה לביתם ללא צורך לצאת מהבית. בכתבה בעתון "הארץ" אמר מנחם בלומנטל, מנכ"ל "בניין שלם", "אנחנו לא מתכננים מהפכות", והרי אני יודע כי מהפכות נוגדות לכל המהות הדתית, מנוגדת וסותרת כל מסורת או מדריך לחיים שמקורו בדת. השימור הוא נכס דתי ולתכונה זו יש תמיכה בלתי מתפשרת בחברה החרדית. מר מנחם בלומנטל המשיך ואמר "הרעיון הוא שלכל תושב תהיה גם ישיבה שבה יוכל ללמוד וגם מקום עבודה שבו יוכל, אם ירצה, להתפרנס. אנחנו לא מחפשים כותרות, אלא רק פתרונות שיענו על צורכי הציבור החרדי".

 

אלעד – עיר חרדית בבניה, ספטמבר 2003.        צילומים: יוסי מטלון