רנסאנס לכיכר קולומבוס בעזרת Time Warner

בצד הדרום-מערבי של סנטרל פארק, במנהטן, ליד כיכר קולומבוס, מרחוב 58 ועד לרחוב 60, הוקם מבנה חדש. מבנה אלגנטי, מבריק , חד וחותך. זהו המרכז החדש של Time Warner.  הבסיס של המבנה עוקב אחרי הגיאומטריה של הכיכר בקשת אלגנטית. קשת שנותנת להולך הרגל בכיכר וסביבה הרגשה של כיכר מונומנטאלית, כיכר שולטת, כפי שלא הייתה מעולם. המים, ספסלי העץ, הצמחייה והפסל שבכיכר קולומבוס, בנוסף למרכזיותה של הכיכר שיושבת על ציר דרכים, מוסיפים להרגשה המונומנטאלית הנפלאה הזאת.

מבט מ"האטריום" שבמרכז, דרך קיר מסך, לכיוון כיכר קולומבוס

מחלקו הנמוך והמתמסר של המבנה צומחים שני מגדלים המתנשאים לגובה של 55 קומות. הם מונחים על הפודיום ללא כל קשר לכיכר. יש להם טקסטורה שונה מאוד מהבסיס שממנו הם צומחים. בסיס זה מחופה בזכוכית ואבן, והמגדליים מחופים בזכוכית בבלבד. כמו כן הם צומחים ממקום אקראי על הבסיס, מקום שלא מתחבר לכיכר והמרחב המיידי שלה. יש להם אוריינטאציה הנוצרת מהגיאומטריה והכיוונים של רחובות העיר. החזית הארוכה של כל מגדל מתיישרת לפי הכיוון של שדרת ברודווי, החזיתות הקצרות עוקבות אחרי "הגריד" של מנהטן. גם המבנים הקיימים, ה"סטיק" הארוך, המלון של דונאלד טראמפ ואפילו המבנה המפורסם של  Edward Durall Stone  לא מתייחסים לכיכר, לא נותנים לה כבוד ולא מציגים ג'סטה לחשיבות שיש לכיכר ולצורה הטהורה שלה. כאן נראה לכל חוסר ההצלחה הקטן של המרכז החדש. הוא מצטרף בעקביות למבנים השכנים שלא נותנים כבוד ל"קולומבוס". 

למרות זאת, זוהי חתיכת ארכיטקטורה שהעיר ניו יורק הייתה צריכה וציפתה שנים רבות להקמתה. שנים רבות המקום המרכזי הזה היה מוזנח, המקום הזה לא הוסיף כבוד לניו יורקים,  ולבטח קולומבוס היה מתבייש אילו ראה את המצב הרע של הכיכר שנקראת על שמו. תושבי העיר דרשו פתרון מעשי לאורך תקופה של למעלה מ-15 שנים, הם ציפו לפתרון אמביציוזי לפינה הדומיננטית הזאת. היו תחרויות והיו פסילות, אך לבסוף משהו הוקם. זהו משהו ניו יורקי, גבוה, נוצץ, עשיר ומלא עוצמה. שני המגדלים התאומים, העדינים והאלגנטיים, שכאמור, נראים שונים מאוד מהבסיס שעליו הם יושבים, מעוצבים בדייקנות ובהקפדה מכנית. למעט האוריינטאציה הקונטקסטואלית המעט מוזרה הם משדרים דיוק והחלטיות ניו יורקית. חזיתות המגדלים מחופים בזכוכית, כהה מידי, בקירות מסך מפורטים מאוד. David Childs, אדריכל המבנה, הוסיף לצמרת המגדלים לוחות אנכיים, זיזים שבולטים מהחזית ומוסיפים מעט טקסטורה לבניין הנקי. בבסיס, בקצה הפרויקט השאיר האדריכל חלל רב-קומתי ריק החושף את קירות המסך ותוחם את הפינה בקצה, בסוף המבנה.
 

Time Warner Center, שעלותו מוערכת ב-1.8 ביליון דולר,  ובנייתו התחילה בשנת 2000 והסתיימה בשנת 2004 , מכיל בתוכו הרבה מאוד פונקציות, כמעט עיר בתוך עיר. המרכז מגיש מימד נוסף, מימד חדש לצד המערבי של העיר התוססת והמפתה. שני מגדליו מתנשאים לגובה של 750 feet / 229 meters , מכיל 232,000 מ"ר של שטחים מסחריים והוא תוכנן על ידי האדריכל המנוסה ורב הפעלים, David Childs, מחברת האדריכלים הענקית  Skidmore, Owings & Merrill .  המרכז משמש בית ל-AOL, יש במרכזו אטריום ענק, נוצץ ומושך, מעוצב בטוב טעם ומושך פנימה את אלו שבחוץ. בנוסף, יש שם מלון מפואר בסגנון אוריינטאלי, המכיל בתוכו 250 חדרים. כמו כן אפשר למצוא שם שטחים מסחריים, חנויות למוצרים יוקרתיים ויקרים, מסעדות דשנות, משרדים ייחודיים ו-225 דירות פאר למרבה במחיר.  לפי דרישת עיריית ניו יורק הוקם במרכז גם אולם אירועים להופעות ג'אז. 

 

המבנה הזה נתפס כמרכז אורבאני גדול מימדים, "מול" וורטיקאלי, חבילה מלוקקת של חיי עיר בתוך מרכז גדול. במציאות המקום רומז לאפשרות של חיים פנימיים ללא צורך או נחיצות ליציאה פיזית לאורבאניקה העירונית האמיתית, האותנטית. גם הכניסות לחנויות שבמפלס הרחוב נמצאות בתוך המרכז ולא במדרכה החיצונית. למרות זאת בעיצוב יש ניסיון מועט להדגיש פתיחות וחשיפה, אור ופתיחות לסביבה. הוא מנסה, ללא הצלחה יתרה, בגלל אופיו ה"לוגו"אי, המותגי, לחבר בין מרכיבי האוכלוסייה בכדי להביא אותם להתכנסות ולהתנסות בחוויות אורבאניות בתוך מבנה הפתוח/הסגור.

 

צילומים: יוסי מטלון

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דוד שליט  ביום ינואר 11, 2006 בשעה 8:09 am

    קראתי שבתי קולנוע הם לא הכניסו לקומפלקס המפואר. מה שאצלנו נחשב לעוגן בכל קניון, שם נתפס כמשהו נמוך. לפני מספר ימים התפרסמה כתבה בניו-יורק טיימס על קולומבוס סירקל 2, בניין היסטורי בחלק הדרומי של הכיכר, שאולי עשויה לעניין אותך

  • Yossi Matalon  ביום ינואר 11, 2006 בשעה 9:32 am

    Thank you David, I will look for it.

  • Moon  ביום ינואר 11, 2006 בשעה 7:09 pm

    המיבנים ה"פונקציונאליים-מגאלומניים" הללו שמתפקדים כפי שאמרת כמעט עיר בתוך עיר…יוצרים אצלי תחושה של קלסטרופוביה, שלא לאמר שיעמום ופלאסטיות וחוסר רגשועניין…כמה אפשר לחיות בתוך חללים 'אטומים' שכאלה בהן האור, האויר, הדרך בה אתה מובל, הכל נשלט ע"י ה'אח הגדול', כל זה היה לי יותר הגיוני למשל, לו כל הקומלפקס הזה, היה מחוייב מציאות שבה הוא בנוי על כוכב אחר וממנו נובע צורך הכרחי וקיומי. אבל פה על כדורנו, הקומפלקסים האלה, והסגידה להם, היא לא ברורה לי, על א,ף שהם "מייצגים" סוג של נוחות(?!)
    אני מעדיפה את מהמורות הרחוב…

  • אפי קורס  ביום ינואר 11, 2006 בשעה 10:35 pm

    חב' allied works מעבדת לפרטים את הבנין הסמוך
    ומקימה מעפר את museum of arts amd design מתוך ה"מצבה" בקולומבוס סקוור 2
    לינק:http://www.alliedworks.com

  • אפי קורס  ביום ינואר 11, 2006 בשעה 10:37 pm

    בנושא השוק הסיטונאי, לקח לי זמן לחזור אליך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: