ארכיון חודשי: דצמבר 2005

המוזיאון לסובלנות יבנה על הריסותיו של בית קברות מוסלמי

פורסם ב-YNET כי המוזיאון לסובלנות שיבנה בירושלים והמתוכנן על ידי האדריכל-על  האמריקאי, Frank O. Gehry, או בשמו העברי המקורי אפריים גולדברג, יבנה על אדמת בית קברות מוסלמי. לכתבה לחץ כאן.

מרכז ויזנטל בלוס אנג'לס הוא היזם של מוזיאון הסובלנות. עלותו המשוערת של הבניין השבור, המנופץ, הדה-קונסטרוקטיבי היא 200 מיליון דולר, שיבואו בעיקר מכספי תורמים.  הוא עומד להיבנות במקום המרכזי ביותר בירושלים המערבית – על שטח ציבורי פתוח בין גן העצמאות לנחלת שבעה. 

מקור: אתר המוזיאון לסובלנות

 

דגם של מוזיאון הסובלנות. מקור: מרכז ויזנטל

קישור למאמר "בישראל 2002 הסובלנות היא מוצג מוזיאוני " של שירה סתיו.

אתר המוזיאון לסובלנות.


 

חזיתות קינטיות – Kinetic Elevations

האדריכלים בחברת KPF שבניו יורק תכננו בעלות של 250 מליון דולר, מגדל משרדים המתנשא לגובה של 38 קומות, עבור Morgan Stanley Dean Witter. גורד השחקים הקופסתי והמדורג הזה עטוף בקירות מסך. המתכננים ב-KPF עיצבו מגדל כפי שהם יודעים לתכנן ולבנות מזה שנים רבות. עוד בתהליך התכנון המגדל נמכר ל-Lehman Brothers. מבנה זה שבנייתו נמשכה רק שנתיים והסתיימה בשנת 2002, ממוקם בין רחובות 49 ו-50 על השדרה השביעית במנהטן, ניו יורק.
 
במבט מהיר אפשר מיד להבחין כי במגדל זה השתמשו בקירות מסך שתוכננו ועוצבו במספר רב של צורות, חומרים, צבעים וקצב משתנה של האלמנטים האופקיים והאנכיים בכל נפח ונפח. הגיאומטריה המעטפתית משתנה כאן מחלל אחד לחלל השכן. כמו כן, המסה נסוגה מנפח לנפח כנדרש ע"פ החוק בניו יורק סיטי. לכן, המשחק הוויזואלי מתרכז במעטפות השונות של המבנה ולא במסה הנפחית הנסוגה, המשעממת והמוכרת לכל.
 

מקור: KPF

יתרה מכך, בסיסו התחתון של המגדל , הפודיום התחתון שלו שמכיל חנויות ומסחר, עטוף כולו, קשור ברצועות של אלמנטים מוארים הכלולים בהרכב של קירות המסך. רואים 3 רצועות אופקיות נעות במהירות, LED Bands, שצבען משתנה כל הזמן ויוצר חזית אקטיבית, דינאמית מאוד, הנוגדת למסות הכבדות והמוכרות של המגדל עצמו.
 
הפיסול הקינטי על החזיתות הפאסיביות, גורם לחזיתות להיות אקטיביות, מסתובבות, עוטפות בתזוזה. הצבעים הנועזים והתנועה הוויזואלית האקטיבית מאוד שעל חזיתות המבנה, עובדות ביחד עם המרחב העירוני, האולטרה אקטיבי שנמצא בין המבנים בסביבת המגדל. החזיתות הפיסוליות זזות, נעות, נגררות, מתרחקות, ניתקות, יוצרות דינאמיות מרחבית קונטקסטואלית. חזיתות המבנה הנעות והמוארות הן חלק מהמבנה, הן לא בולטות או מודבקות, הן לא מחביאות ומכסות משהו – הן המבנה עצמו!

 

צילומים: יוסי מטלון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

שביתה!

 

 

צילומים: יוסי מטלון

 

אזהרה!!!

מגדל "המגורשים"

 

המדינה רכשה עבור 50 משפחות מכפר דרום, מגדל מגורים, מגדלי אייל, באשקלון. המחיר היה 9 מליון דולר שניתנו לקבלן. הוסכם בין המדינה לקבלן כי המדינה תמכור אחרי שנתיים את הדירות בחזרה לקבלן במחיר מציאה של 5.5 מליון דולר, רווח קל לקבלן לאחר שנתיים בלבד. עסקה טובה מאוד לקבלן. האם זה טוב לאלו שקנו דירות מכספם שלהם, מחסכונותיהם?!

הפרויקט שבנייתו הסתיימה לפני כשנתיים ומכיל 132 דירות אוכלס בחלקו על ידי אזרחים מהשורה שקנו דירות בכספם שלהם. 72 דירות נמכרו בשוק החופשי לאזרחים שלא פונו, "גורשו", ולא הועברו על ידי המדינה. הם יהיו חייבים לחיות ליד "מפונים ועקורים". כל ההוויה שלהם תהיה "פינוי יהודים" והאווירה הזאת תעטוף את המקום ולא תאפשר להם לחיות באטמוספרה של שקט נפשי שכה ציפו לה.

צילום: רוני סופר

רבים מהמפונים התנגדו בתחילה לעבור לסביבה עירונית אנכית, לחללים קופסתיים – מגדלים. השינוי הזה מפריע להם. הקרבה לאדמה ולמרחבים שהיו מוכרים להם לא תתאפשר שוב. במקום המרחבים האופקיים האינסופיים,  יהיו רק חללים גבוליים, שטח מקיר לקיר, מרחב בין חלון לחלון. המגדל נותן כיוון וגישה אחרת. הוא מדגיש את הקרבה לשמיים, לשוכן עולם, לכוכבים, לשמש ולירח.

הסביבה האורבאנית, המרחבים העירוניים מחליפים את האופקיות של הישובים שנבנו "בשטחים" ודרך אגב, גם את המחנות המיתולוגיים של צבא הגנה לישראל. מגדלים, גורדי שחקים צבאיים צומחים בלב העיר, ועכשיו ההתנחלויות האופקיות, שאולי לא היה בהן כל אופק, הופכות ליתד מאונך, יתד תקוע באדמה, מתקרב אולי לשורשים האמיתיים של העם הזה.

דווקא המגדלים תקועים עמוק יותר באדמה, יסודותיהם שורשיים יותר, גדולים ועמוקים יותר. למרות הגובה שהם יוצרים , הם יהיה קרובים יותר למרכז הכובד הרוחני האדמתי, הגלובלי, זה שבמרכז כדור הארץ. חלקו העליון של המגדל שיהיה קרוב יותר לשמיים הטהורים, אולי יעביר מסרים רוחניים ויגשר בין הרוחניות השמימית העתידית למציאות האדמתית העכשווית.

מבנה ביקורת בכניסה לחניון

רוטשילד BULLווארד

צילומים: יוסי מטלון

אדריכלות גבולית

 
כל זה מה שבין באקה אל-גרבייה לבאקה אל-שרקייה
 
 
 
 

צילומים: יוסי מטלון

ברוכים הבאים למסוף מטענים שער אפריים!

 
 
 
 
 
 

צילומים: יוסי מטלון

"במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון

 

תודות לנגה איתן, דוברת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" נודע לי אודות הכנס השנתי של "במקום". נוגה העבירה אלי חומר על הדין והחשבון הנוגע בזכויות תכנון, וגם הזמנה לכנס של העמותה שיתקיים בצותא ביום רביעי הבא. היא הוסיפה וכתבה כי במחקר הזה "יש עניין רב, כי עד היום לא היתה הכרה במקום המרכזי של התכנון במפת האפלייה והפערים בישראל."

 

אני חושב שנושא הכנס הזה מאוד מעניין ומסקרן. הנגיעה בנושאים רגישים לעיתים כואבת, אך החשיפה חשובה וחיונית. הכנס פתוח לכולם ואני סמוך ובטוח כי יהיה מרתק. חשוב מאוד לראות מה אנחנו יוצרים סביבנו, יש לבדוק את עצמנו בכל המעגלים והרבדים, אלו הקרובים וגם אלו הרחוקים ממרכז חיינו, אבל נוגעים בלב חייהם של אחרים.

 

להלן החומר שנוגה איתן, דוברת "במקום" צרפה להזמנה לכנס.

"לדבר תכנון בשפה של זכויות אדם
 
עמותת האדריכלים והמתכננים 'במקום', הוציאה בימים אלה, לראשונה בישראל דו"ח מקיף שמוקדש כולו לבחינת זכויות התכנון בישראל. הדוח מנסה להגדיר זכויות תכנון, לבדוק זיקתן המשפטית לזכויות האדם ולדין בישראל ולסקור ולנתח את יישומן או הפרתן בערי פיתוח, ישובים ערביים וישובים אחרים.  עולה ממנו תמונה עגומה של אפליה מתמשכת שבחלקה מסבירה את הפערים הסוציואקונומיים הגדלים והולכים בין קהילות בישראל. הפרתן של זכויות תכנון, מסבירים בעמותה, מונעת מימושן של זכויות אדם וככל שההפרה גורפת ובוטה כך נפגעות זכויות אדם בסיסיות ואין אפשרות לממשן במרחב הנתון. זה המקרה  לאורך גדר ההפרדה אשר הולכת ונבנית כאקט חד צדדי ללא הסכמת התושבים שמעבר לה, ותוך פגיעה מסיבית בזכויותיהם הבסיסיות לקיום אנושי מינימלי. לעיתים הגדר נבנית ללא הסכמת התושבים משני צדדיה. כך במקרה של בית סוריק ומבשרת ציון, כך מסתמן באזור צור הדסה וכך במקומות רבים בהם היא מפרידה בין פלסטינים לפלסטינים בניסיון להכיל התנחלויות ושטחים להתרחבותן העתידית. דוגמא נוספת לפגיעה גורפת ובוטה בזכויות תכנון היא במקרה של הבדואים אזרחי ישראל אשר מזה 58 שנים חיים בכפרים שאינם מוכרים ע"י המערכת התכנונית ומתוך כך נמנעים מהם תשתיות בסיסיות ושירותים והם נידונים  לחיים במרחב ללא מים זורמים ללא ספקת חשמל ללא זכות לקורת גג – הם "לא על המפה" תרתי משמע.
 
העמותה החליטה להקדיש את הכנס השנתי שלה לדיון בממצאי הדו"ח והאתגר שהוא מעמיד בפני מערכת התכנון. בכנס ישתתפו בין היתר שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, האדריכל התל אביבי שרון רוטברד מתכננים מן  הממסד התכנוני, אנשי מקצוע – פעילים מרכזיים של העמותה, אדריכלים, פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה שיבחנו את האפשרות לקדם שינוי חברתי דרך שינוי השיח התכנוני. שאלות יסוד של החברה הישראלית כמו צדק חלוקתי ותכנון שוויוני יבחנו תוך הצגת מקרי מבחן בהם עוסקת העמותה בהקשר של כפרים לא מוכרים, בניית חומות וגדרות, והקמת ישובים חדשים וחוות בודדים.
 
הכנס יתקיים באולם צוותא ולאורכו תתקיים תצוגה של פאנלים שיתארו את פעילות העמותה בנושאים בהם מופרות זכויות התכנון.  "של מי העיר הזאת " שואל אחד הפנלים הקורא לשיתוף הציבור בתהליך התכנון ושמירה על שקיפותו. "הזכות לעיר היא לאלה החיים בה"  אומרים בעמותה בעקבות לפבר. לכל אלה החיים בה – לנשים בשכונת פלורנטין שבתמיכת במקום תבעו הכרה בצרכיהן התכנוניים בשכונה,לדיירים ברח' אלחנן שמתנגדים לבניית מגדל מגורים בצמוד לבתיהם ולתושבי יפו שמתחם אנדרומדה נסגר בפניהם וסגר עצמו מהם , מנוכר מנותק חוסם וחסום בפני סביבתו המידית. העיר שייכת גם לתושבי ירושלים המזרחית אשר משוועים לתכנון הולם לצרכיהם שיאפשר להם תנאי דיור הוגנים ובניה על פי חוק. העיר שייכת לתושבי אור עקיבא ושדרות אשר מבקשים להיות מעורבים ושותפים לתכנונה ופיתוחה, להיות מיודעים ולהשפיע על עיצוב סביבתם ואיכות חייהם.
 
עמותת במקום מנסה לקדם שינוי מערכתי בתחום התכנון ועל כן היא בחרה בדרך של עבודה מול וכנגד הממסד בהגשת התנגדויות לוועדות תכנון ובהגשת חוות דעת מומחה לבית המשפט בצירוף לעתירות, ובמקביל היא גם מנסה לעבוד עם הממסד.

בשנה האחרונה קיימה העמותה 8 סדנאות בנושא זכויות תכנון למתכננים בלשכות התכנון המחוזיות ובמשרדי ממשלה שונים. הסדנאות הצליחו בכך שנוצר דיאלוג עם המתכננים והתגלה כי יש עניין וצורך בדיאלוג כזה וגם מידה של פתיחות לבחון את השיח המוצע על ידי העמותה – כזה ששם את האדם במרכז התכנון כזה שמדבר תכנון במונחים ושפה של זכויות ומתוך כך מתייחס למציאות התכנונית דרך פרמטרים כאלה ולא מסתפק באיזון אינטרסים.בעמותה רואים במפגשים אלה שהתרחש בהם תהליך של לימוד הדדי  את אחת ההצלחות של השנה אשר יש להמשיכה ולהרחיבה.
 
הצלחה נוספת של העמותה היתה בהחדרה של אמצעי המחשה ובהמשך חוות דעת תכנוניות מקיפות וכבדות משקל לתוך בית המשפט העליון ולשיח שלו. פסק הדין ביחס למובלעת אלפי מנשה (בג"ץ  04/7957 15.9.05 ) דיבר בהרחבה על שיקולים תכנוניים על השלכות תכנוניות ועל פגיעה בזכויות תכנון ובסופו של דבר הורה לפרק את הגדר במובלעת "אשר יוצרת טבעת חנק סביב הכפרים ופוגעת קשות בכל מרקם החיים"(שם).
מקרה הצלחה "היסטורי" הוא הכפר דריג'את בנגב, אחד הכפרים הלא מוכרים אשר לראשונה בישראל, הוכר בינואר 2004 ע"י מוסדות התכנון לאחר שמיעת ההתנגדות של האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום אשר צרפה חוות דעת תכנונית להתנגדות.
 
לאחר סדנא מתמשכת בעיר שדרות בעקבותיה התקיים מפגש רב תושבים עם ראש העיר ונחתמה אמנה בין התושבים לעיריה בדבר מעורבות התושבים, העמותה החלה סדנא מתמשכת נוספת  לתושבי אור עקיבא בנושא של זכויות תכנון דרך הקצה היישומי שלהן.
 
לצד פעילות סדנאית זו,  הוציאה העמותה כ 7  ניירות עמדה ודוחות מאז הכנס שעבר:
1.      על השימוש לרעה שנעשה בגנים הלאומיים באזור ירושלים
2.      על תכנית המתאר החדשה לירושלים
3.      על האנשים מאחורי הגדר" מציאות המובלעות בעבור הפלסטינים.
4.      על הרחבת התנחלויות כמוטיבציה המרכזית של תוואי גדר ההפרדה (ביחד עם בצלם)
5.      על תכנית מטרופולין ב"ש
6.      על הרפורמה הדרושה בשלטון המקומי תוך קריאה לחלוקת משאבי קרקע באפן שוויוני וצודק יותר.
7.      על גידור והקמת חומות בישראל גופא.
 
 עד עתה הכנסים התקיימו בירושלים. הפעם החליטו בעמותה לעלות לתל אביב להתקרב לבעיות שלה, ולקרב את הקהל לבעיות תכנוניות שהן למעשה בעיות שלו ושלה, ואם לא היום , לצערנו מחר.
 
הכניסה חופשית והציבור מוזמן."