גל פרו-היסטורי שוטף את לב העיר

גל גבוה של שיחזור עובר עלינו בלב תל אביב. מה שישן משוחזר וגם מה שחדש, מתוכנן ונבנה היום, נראה כאילו היה זה מוצר משוחזר, כאילו המבנה נבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת. בעידן הפופוליזם של הבאהוס, ע"ש בית הספר ההוא בגרמניה, מירב המבנים בלב העיר הלבנה, מקבלים מאפיינים עכשוויים פרו-היסטוריים.
 

 

 

 

כפיצוי לטראומה היסטורית, לשגיאה מהעבר, השער הענק, הכניסה המיתולוגית לגימנסיה הרצלייה שהיתה  חלק מנפח המבנה, חלק תלת-מיימדי ועמדה בגאווה בדרום תל אביב, היכן שעומד היום מגדל שלום,  שוחזרה בעלות של 100 אלף דולר ועומדת לה בדד כפסל, ככניסה ללא בית, ככניסה דו-מיימדית לגימנסיה של היום. השער הזה , כמעט כקשת היסטורית, כמו כניסה למבנה בדיסנילנד, יכול  לשמש כמתקן עכשווי לגילוי מתכות, לגילוי מכשירים חדים הנמצאים בידי התלמידים של היום בגימנסיה העכשווית. בניגוד לעבר, הפעם השער הזה, האלמנט המשוחזר הזה, נמצא דווקא בצפון תל אביב, במיקומה הנוכחי של הגימנסיה. 
 

צילום: עתון "הארץ"

גם מבנים לאורך שדרות רוטשילד משוחזרים והופכים שוב לשמש כבתי דירות. מה שהיה פעם, זה מה שיהיה עכשיו. כולם רוצים להרגיש את ההיסטוריה לאורך "הבולווארד". המבנים הקיימים, מקבלים תוספת של קומות הנסוגות מחזית המבנה ושומרות בצדק רב על קנה המידה האנושי של הבניין הפונה לשדרה. לעיתים התוספת מתחברת בחומר ובנפח למבנה הקיים ולעיתים לא. לפעמים המעצב משתמש בחומרים דומים לזמן ההוא, לזכר הימים הטובים כביכול, ולעיתים הוא משתמש בחומרים אחרים שאף אדריכל מהזמן ההוא לא היה יכול להשתמש בהם. הפרטים לא תמיד ממש זהים, הכוונה והרעיון זהים. למרות זאת, הרצון לבנות עכשיו את מה שהיה, מצליח ברוב המיקרים ומושך לפתחו קהל סקרן.
 
הגל הפרו-היסטורי ששוטף את לב העיר תל אביב נוגע במבנים לשימור, במבנים שאולי כדאי לשמר וגם במבנים חדשים, בתוליים, ששם לבטח אין מה לשמר. טוב מאוד שפה ושם רואים מעט "באהוס" שנדבק על המבנים. רואים ציטטות, איזכורים ורמזים למה שהיה. החלונות מקבלים "גבות", הגגות מקבלים פרגולות והמרפסות מעוצבות ברוח העבר, ברגישות ארכיטקטונית. הרצון ליצור עבר חדש נוגע ומדביק את כולם. האופנה הזאת מוכרת טוב, והאדריכלים נהנים לשחק היסטוריה עם הקבלנים, הקונים והיזמים. 
 

יש שתי גישות, שני צדדים מנוגדים לטפל בעיצוב מבני מגורים חדשים הממוקמים בלב העיר. מצד אחד, בכל בניין בלב העיר יהיה אפשרי לראות שימוש בג'סטות  היסטוריות הדומות למה שהיה ועל ידי כך לומר לנו שזה גם מה שיהיה. יש מגמה פופוליסטית להשתמש במילון אדריכלי של ימי העבר, אולי זו מגמה פוסט-מודרנית. מצד שני, אפשרי לבנות, לתכנן, לעצב משהו מאוד שונה ממה שקיים ומוכר לנו כמבנה למגורים. זוהי גישה שונה ומהפכנית. לשם כך דרוש הרבה אומץ, תעוזה ומעוף של כל המתכננים והרשויות המאשרות כאחד.

צילומים: יוסי מטלון

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • סטודנט  ביום נובמבר 1, 2005 בשעה 5:13 pm

    כמו בדוגמאות שמוצגות כאן, עושה רושם טוב מאד – באוהאוס או לא באוהאוס, נראה שהשימור עלה שלב, התקדם והתפתח – לא עוד הבתים הלבנים המתעגלים בלבד, אלא גם קצת צבע והמשך התייחסות לפרטים הקטנים.

    במקרה נתקלתי השבוע במבנה המשומר של עיתון "הארץ" במזא"ה 56 – שילוב מרשים בהחלט בין שימור מבנה (באוהאוס לבנבן) לתוספת בנייה חדשה ברוח התקופה (ההיא. בגווני חום).

  • גרי אפשטיין  ביום נובמבר 1, 2005 בשעה 9:45 pm

    בונ'ה, בתמונה הראשונה הייתי בטוח שזה תמונה אחת ולא שתיים צמודות ובמשך שלושים שניות ניסיתי לזהות מה קורה פה לעזאזל!
    אחרי שהבנתי התאכזבתי נורא כי גם מחובר הוא די מעפן….

  • יוסי  ביום נובמבר 4, 2005 בשעה 7:11 pm

    כמו בכל מדינה מתוקנת גם בישראל
    צריכים להתחיל להקפיד על מפת צבעים
    כדי שפני העיר לא יראו כמו אינדיאני
    אחרי שבוע בשדה קרב.

  • גיא  ביום נובמבר 8, 2005 בשעה 7:34 pm

    אני חושב שצבע זו הבעיה הקטנה ביותר שלנו כרגע, בכל הנושא של שימור

  • יוסי  ביום נובמבר 11, 2005 בשעה 6:59 pm

    כאשר יש הזנחה אז זו נקודה
    אחת ובה יש לטפל בהתאם אבל יותר
    גרוע הוא שימור או שיפוץ
    גרוע, מישום שהרבה פעמים
    אין דרך חזרה ממנו והוא
    גורם לעיוות המציאות
    שונה אבל דומה הוא מצב
    היכל הספורט ביד אליהו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: