בית? קופסה!

 

גם "מיקרו" וגם "קומפקט" (The micro compact home), כך נראה וכך נחווה הבית המודולארי שתוכנו על ידי האדריכל הבריטי Prof. Richard Horden מ: Technical University Munich שבגרמניה. קופסת האלומיניום תוכננה עבור סטודנטים שאין באפשרותם למצוא מקום מגורים ידידותי, נוח, זול ויעיל בסביבת מקום לימודיהם. מנהל מעונות הסטודנטים באוניברסיטה היה האדם שחולל את הפרוייקט. הוא ראה כאן אפשרות לפריצת דרך ושינוי הגישה המקובלת בכל מה שקשור למגורי סטודנטים. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפרוייקט שנתמך כלכלית על ידי חברת טלפונים גרמנית, יהיה פרוייקט ניסיוני בתקווה שיוכלו להסיק ממנו מסקנות מרחיקות לכת. בתחילה יוקמו רק 6 קוביות עבור הסטודנטים שמשתתפים בניסוי ומבנה נוסף עבור פיתוח והצגת תכלית של הקופסה לכל מי שמתעניין ברעיון הטמון בה. בניית החלל הראשון הסתיימה בחודש יוני 2006, כל מקבץ המבנים, הקוביות, יושלם לקראת החורף הבא.
 

הרעיון התכנוני שמאחורי המבנה של הקוביה הוא שילוב ארכיטקטוני בין המידות הקלאסיות האירופאיות לבין קנה המידה והתכנון הייחודי של בתי התה היפנים. התכנון הראשוני נעשה ביחד עם המרכז הטכנולוגי שבטוקיו, יפן. הארכיטקטורה היפאנית הקומפאקטית של בתי התה, שיטות הבנייה הייחודיות ליפן ביחד עם טכנולוגיה אירופאית מתקדמת עזרו למתכנים מצד אחד, להגדיר את דרישות הפרוייקט ומצד שני למצוא את הדרך היעילה  והחסכונית ביותר עבור ההרפתקה הארכיטקטונית הזאת.

הקוביה הקטנה ששטחה לא עולה על ששה מטרים רבועים  ומחירה הוא 25 אלף יורו, מכילה מיטה כפולה שנמצאת בחלקו העליון של מרחב הקופסה. שולחן עבודה וחדר אוכל עבור 4-5 סטודנטים ממוקמים בחלק התחתון של הקוביה. המטבח תוכנן לשרת  את המשתמשים בשני מפלסי החלל, התחתון והעליון. ללובי הכניסה יש מספר שימושים. הוא יכול להיות דו-תכליתי, גם חלל כניסה וגם חדר שירותים. הוא מאוד פונקציונאלי, הוא גם מתפקד כמרחב לטיפול בכביסה של המשתמשים. שטחי אכסון נמצאים בכל אחד מהחללים שמרכיבים את הקופסה.
 
חומרים מתקדמים, עיצוב נקי ומינימליסטי מאפיינים את הפרוייקט הזה. שימוש מבוקר וחסכני באנרגיה זמינה חוסך בהוצאות שוטפות של החזקת המבנה. חומרים מבודדים ברמה גבוהה, שיטות חימום וקירור פשוטות לתפעול, החזקה והתאמה לצורכי המשמש, מספקים מבנה איכותי שאינו כופה הוצאות יתר על הסטודנטים הצעירים. מצד אחד, נראה לי כי חומרי הגמר שנבחרו מספקים אווירה טכנולוגית, וגם הרגשה שהכניסו אותנו לתוך תנור אפיה, לתוך מקום טכני קר, מצד שני אותם חומרים מאפשרים קלות בשמירת הניקיון והטיפול ההיגייני במרחב המגורים. החלונות שהותקנו מבטיחים שקט, והתריסים מבטיחים פרטיות ויצירת אזורי נוחות מוגדרים. בתוך החלל מותקנים גופי תאורה מתקדמים שאינם פולטים חום ואינם משפיעים על הטמפרטורה בחללי המגורים. אמצעי תקשורת פנימיים וחיצונים נמצאים בכל מקום לרווחת המשתמשים. 

המבנה תוכנת בצורה מודולארית שמאפשרת שמירה על סטאנדרט מסוים. ניתן לשכפל את המבנה בהרבה צורות ומיקומים. אפשרי ליצור קלאסטר של חללים . משקלו הנמוך מאפשר להזיזו ממקום למקום והוא מספק ללא בעיה את הצרכים הבסיסיים של אדם אחד או שניים. נפחו, 2.6 קוב, והוא ניתן להתאמה לכל  מקום, מרחב, ומצב. 
 

גודלו המינימלי מאפשר לשתול אותו בין עצים, בין שיחים ובמקומות צרים אחרים. ניתן להוסיף אותו למבנה קיים אחר והוא ישמש כמקום מגורים זמני, ארעי, לאורחים. הוא גם יכול להיות בית בכפר לסופי שבוע שקטים. 

כבר ידוע לכל שבני האדם שונים מאוד אחד מהשני. כבר ברור לכולנו שכל אחד צריך וזקוק למשהו אחר, למרחב אחר, לחלל אחר לפעילות שונה, לדרך חיים אחרת. למה כאן מכניסים את כולנו למקום דומה?! למה כאן מצפים ממני להיות כמו כל חברי?! האם מה שמתאים לי מתאים גם לו ולה?!  כתרגיל באקדמיה, הפרוייקט הזה מעניין, רצוי וחיובי. התוצאות לאחר איסוף העובדות מהמשתמשים יהיו מעניינות מצד אחד, ויתכן כי המסקנות שיוסקו יובילו להחלטה או לדעה כי הפרוייקט לא יהיה שימושי או לא בריא למשתמש מצד שני. שלילת הרעיון הזה, היא גם כן תוצאה.

כולנו נמצאים הרבה זמן במקומות קטנים, בחללים דחוסים. ברכבת התחתית וברכבת העילית, במכוניות הקומפקטיות שלנו ובמושבים הזעירים שבמטוסים. בפרויקט הזה מציבים המתכננים בפני המשתמשים אתגרים נוספים. מצפים מאתנו לחיות במינימום ההכרחי, בפחות מקום ובהרבה יותר אינטראקציה עם חומר מלאכותי, מוצרים ומשטחים סינתטיים. כאן מצפים מהאדם לחיות, לאורך זמן, בתוך קפסולה שתיצור שינוי רדיקאלי בדפוסי התנהגות שלו, במצבים נפשיים וביחסים שבין האדם ל"מקום" ובין האדם לאדם. המקום הקטן ייצר מוטציות התנהגותיות בלתי מוכרות, אולי בלתי צפויות, תגובות "אחרות" כלפי הסביבה – האם אנחנו רוצים ומוכנים לקבל את זה?!

מקור הצילומים שכאן ועוד מידע אפשר למצוא: כאן

כתבה בנושא בעתון "הארץ"

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אנגלמן  ביום אוגוסט 23, 2005 בשעה 4:42 pm

    מה שמזכיר לי שאלה: איך במדינה כמו ישראל, לא נוקטים בפרוייקטים לשימור שטח. עדיין במרכז הארץ בונים וילות ללא הפסקה. אולי מתכוונים להכניס אנשים מתחת לאדמה בעתיד?

  • נועה17  ביום אוגוסט 25, 2005 בשעה 11:58 pm

    זה בעצם צינוק יוקרתי, לא?מה שלא ברור הוא מי מעיז להתנדב לגור במקום כזה (אלא אם כן האופציה החלופית הוא להיות חסר בית).

    אני הייתי יורדת מהפסים אחרי יום אחד …
    ומה איתך?

  • יוסי מטלון  ביום אוגוסט 26, 2005 בשעה 11:38 am

    אז ככה, המתנדבים הם…כמובן סטודנטים לאדריכלות, כבר בתקופת הלימודים מלמדים אותם לסבול, לחיות בצפיפות, ללא אלמנטים בסיסיים הנחוצים לחיים בריאים.
    ואני? אני זקוק למרחבים, אני צריך שקט ופרטיות. נראה לי כי לא אשרוד הרבה זמן במקום הדחוס הזה, מקום דחוק.

  • שמעון גל  ביום ספטמבר 4, 2005 בשעה 12:22 pm

    למרות העיצוב הנוכח, והדי מנוכר, זה עושה אסוציאציה של לול תרנגולות, של יאכטה אולי חללית. מין אוהל קשיח בעלות של 25000 יורו

    אני תוהה אם בפרוגרמה שנבנתה לטובת הפרוייקט, לקחו בחשבון גם את טבע האדם.

    אחרי שראיתי תאי שינה להשכרה בנמלי התעופה של יפן, מין מגירה בגודל ארון קבורה, כבר שום דבר לא מפתיע אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: