עיר לבנה

 

 
 

 

"מקצף גל ועננה בניתי עיר לי לבנה, כמותם קוצפה, כמותם שוטפה, כמותם יפה…"  (מילים: נעמי שמר)

בפארק אידית וולפסון שבתל אביב, ליד דרך השלום, הקים בשנת 1988 הפסל דני קרוון, מרחב רענן, עיר לבנה. עיר המורכבת ממיטב הצורות הגיאומטריות הראשוניות, נפחים מושלמים וגם עץ חיים שמשתחל לו באחד מהנפחים הלבנים, החלקים.
 
דני קרוון, חתן פרס ישראל, הקים הרבה מרחבים ייחודיים בכל רחבי העולם. כאן הכל לבן ובוהק. שקע, חריץ במדרגות מוביל למרכז המרחב. החריץ מושך אותך למרכזו של משטח לבן ניטראלי. מסביב למשטח מוקמים נפחים טהורים, גופים חסרי פגמים או צלקות. הם מוצבים ללא קשר או סדר, הבחירה לאיזה גוף לקפוץ נמצאת אצל המבקר. כל מבקר בוחר לגשת לגוף שמושך אותו.
 
המדרגות העולות שבאחד הגופים, הקו האלכסוני המתרומם שהן יוצרות הוא הגוף המושך ביותר. העלייה למרחב גבוה יותר, עליון יותר, אולי טוב יותר, מושך את המבקר כמגנט כוחני. בגוף אחר, בתוך כיפה חצויה צומח לו עץ, עץ לא מושלם, לא סימטרי ולא מוצר מכונה. הוא גוף של חיים משתנים ליד גופים שקטים, גופים שאינם משתנים.
 
העלייה במדרגות הראשונות מובילה למשטח מפולס לבן. העלייה במדרגות המשניות, המדרגות המושלמות, מובילה לשום מקום, אולי למקום תצפית הגבוה ביותר, לתצפית מרהיבה, בעיקר בשעות הלילה החשוכות, לתצפית מהלך החיים שמשאירה את המתבונן נוכח בחוויה מרתקת של גופים טהורים, גופים מכניים מדוייקים ובאותה עת צופה במגבלותיו הטבעיות, ביכולותיו המעשיות.

 
 
 

צילומים: יוסי מטלון

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יזהר  ביום יולי 12, 2005 בשעה 3:32 pm

    נהדר. אפשר להגיד מודרניזם במיטבו
    ?
    אחר כך משהו מתערפל. אולי בגלל החום, אולי בגלל העיר השחורה.סוג של אנטיתזה מזמזמת מטרידה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: