צילום: יוסי מטלון
-
יוסי מטלון, אדריכל
אדריכל, כותב, רושם, מצלם ומשתדל ללמוד כל יום משהו חדש.
-
הצטרפו ל 25 מנויים נוספים
-
חיפוש ב- ArchiNote
-
קטגוריות
-
רשומות אחרונות שלי
-
הרשומות הנצפות ביותר
-
תגובות אחרונות
- dovrat על בניין עיריית בת-ים
- מוטי על הקניון הכי נמוך
- מוטי על הקניון הכי נמוך
- nahoumcohen על הקניון הכי נמוך
- archinote על הקניון הכי נמוך
-
Blogroll
-
אני נמצא גם כאן
-
ארכי עוד מ- ArchiBlog
-
כלים
יוסי מטלון - רשמים ומחשבות - Archinote's Blog 
תגובות
לטעמי.
לפי הכותרת של הפוסט חשבתי שצילמת את המכון הביולוגי
ובמחשבה שניה אולי בכל זאת כן
זהו בית דירות, משופע פה ושם, בצבע אפור -בצבע בטון, רואים את המרפסות והכביסה הצבעונית, ועליו ההדבקות שגרמו לי לעצור את הרכב, לצאת החוצה ולצלם את המבנה.
בחיי
כיעור לשמו.
רחובות אולן-באטור בירת מונגוליה נראים יותר יפה.
יש פסיכיאטר,או וטרינר בקהל?
נראה לי שהתושבים של בניין שלם,בין רחובות לנס-ציונה,זקוקים לעזרה מקצועית.
איך הם מסבירים לחברים איך להגיע לבניין? "תיסע עד שתראה בניין שיבוא לך להקיא"?
יש המוני בניינים כאלה…
חוצמזה,הבניין,פחות משהוא נראה ש"בא לך לנקיא",הוא נראה כאילו שהקיאו עליו.
המבנה עצמו לא רע.
צבעי ההסוואה לעומת זאת מזכירים לי את המצעים במכון הבריאות "לוראלין" שבו אני מבקר בקביעות.
מעבר לזה אני לא מבין למה החלונות כ"כ קטנים.
בכלל נראה לי בניה "בונקריסטית" ואולי משום כך הבניין נצבע בצבעי מלחמה.
מניירות של אדריכלים יש יותר מדגים בים.
לגרי – כשאתה כותב "המבנה עצמו לא רע", אני חושב שאתה מתכוון לנפחים שלו, לחללים הוויזואליים שנראים מבחוץ. בזה אתה צודק.
מה שיש לנו פה זה צבע, אפליקציות רדודות על חזיתות המבנה, הן הופכות את המבנה, את "המסה" שלו, לגרפיקה דו-מיימדית, ולא לנפח תלת-מיימדי, כפי שבנין צריך להיות. חומרי הגמר המאולצים, האלכסונים והגימיקים למינהם לא עושים טוב למבנה.
המבנה נראה קצת כמו מבצר, מעט חלונות ראנדומאליים קטנים, קירות ברוטאליסטים בצבע עכבר. ואם נקלף את האדמדם הזה מהקירות החיצוניים, ורק נוסיף איזה תותח על גלגלים מזמן השלטון הבריטי, נראה פתאום את סניף האצ"ל או הלח"י שבדרום.
הבית נראה לקוח מעידן אחר,
אין קשר ל"כיעור" או ל"בא לי להקיא"
הכל שאלה שלטעם וריח
כמו באמנות, כך בארכיטקטורה
הצבע האדום על צורתו החוצנית
מעבירים את התחושה של צבעי מבנה הלקוחים מעידן אחר.מעולם אחר, אולי עתידני.
מאוד אופייני לעידן הייטק הצבע העכברי, ובכדי להדגיש את האופי האפור המת בא הצבע האדום ומצליף עליו
אין ספק שזה מושך תשומת לב
אך לא בגלל כיעור או יופי
בעתיד כל הבניינים יהיו עשויים מחומרי מתכת
חדישים, ולא מקוביות איטונג או חומרי אדמה
התהליך בהתהוותו אפשר לראות את זה היום בגורדי השחקים הבנויים מחלונות זכוכית עבות.
הצבע האפור העכברי היה מקובל בשנים האחרונות בעיקר במבנים למשרדים ותעשיה קלה. חיפוי המבנים הללו באלומניום אפור, כביכול היי-טקי משאיר רושם של עבודה ותעשייה. האלומניום האפור חידד את הגאומטריה השבורה, החדה והתזזיתית של המבנים הללו.
במגורים ההיפך הוא הנכון. יש רצון לעדן את המקום, ליצור חללים בצבעים חמים, שאינם מאיימים או דוחים את הדייר ומשפחתו.
במגורים יש צורך ליצור אווירה אוהדת ולא מתנכרת, חמה ולא קרה, מקבלת ולא דוחה.
יפה או לא יפה זה באמת עניין אישי. יש גם לגבות דעות מסוג זה בסיבות ברורות ובהירות.
אני לא רואה כאן משהו חדש ועתידני, אולי להיפך, צבעי הבטון מהמאה הקודמת, שיפועי בנין שמזכירים, מצודות או מבצרים של פעם, הצבע האדמדם – אדמה הזה משקף אולי דבר ישן, מתפורר, סדקים שיש במבנה, חיפוי שהיה פעם וזה אולי מה שנשאר, אלו רק שיירים אופקיים, סימנים למה שהבנין היה בעבר – מחופה כולו.
אבל בארצינו הקטנטונת והמכוערת כל בניין ששווה היה שיצלמו אותו, אפילו רק בגלל כיעורו, היה שווה גם לבנות אותו.
אם לא איכות אז לפחות עניין.
כי אם לא עניין אז לא נותר דבר להתעסק בו…
נ.ב – וחוץ מזה אני חושב שאדריכל כמוך לפני שהוא מעביר ביקורת צריך להראות מה הוא בנה.
רק בשביל לספק את יצר המציצנות שלי.
וחוץ מזה
המרפסות והחיפוי על הכניסה סטייל באוהאוס לא כ"כ רעות.
חזרת להיות עצמך..כמה פעמים כתבת משהו שפוי ועכשיו זה שוב גרי אפשטיין ה…
כל מה שצריך זה אנדרטת אריה לפני הבניין.
עתידנות לא מגיעה רק ממקום של עתיד אלא מתוצר של עבר
בכל עיסוק בעתידנות יש נגיעה לאורך כל תבנית תרבותית שהיא בעבר הסטורי על סממניו הוויזואלים
בכל סרט עתידני יש אלמנטים ונגיעות בעבר שכוח
בכל ספר , בכל מבט על החלל יש הליכה אל העבר הרחוק
אין היום ערך למה שאתה מגדיר "חלללים בצבעים חמים " בהקשר משפחתי
גם המשפחה היום כבר לא מה שהיתה פעם
וההרכב שלה משתנה כל הזמן
בכל הווילות המהודרות שנבנות היום הבטון חוגג
הצבע העכברי החלונות שסביבן ריבועי מתכת קרה
כל פתחי וסיגרי החלונות מורכבים היום ממתכת אל חלד קרה ונוקשה ולא ממסגרות עץ.
בתוך ווילות מהודרות וקרות מבחינת המרחב החללים החדרים מחומרי הבידוד דרך אלמנטים דקורטיבים הבאים לביטוי בטלוויזיה 40 אינץ תוקעים את המסך בתוך קיר לבנים אפורות עכבריות
עם שלט אפור לחיזוק המראה המנוכר והזר
בווילות החדשות הנבנות היום הכל אפור, המון איזכורים עליונים לצריחים של חומות מהעבר והכל באפור
הצבע האדום שורץ על האפור
אין כמעט בתים היום שקוויהם עדינים או זורמים
אין יחס והתייחסות למבנה משפחתי כבעל משמעות
המעבירה חום דרך קווי המבנה שלה
ניכור זו המילה, והיא באה לידי ביטוי
בכל המבנים ללא יוצא מן הכלל מעשה ידי
ארכיטקטים במדינת ישראל
פה ושם אפשר למצא שרידים לארכיטקטורה אחרת
כל מה שנכתב כאן כולל את כל הבניינים המשותפים העכבריים בעל המראה חסר היופי ההדר והצורה
שנוספו אליו מרפסות בעלות קווים עקומים
בשני העשורים האחרונים
אז ככה, באמת לא משנה מה עושים היום האדריכלים ומה מוכר טוב עיתונים, לא משנה לי מה הולך היום בשוק. מי קובע את זה? האדריכלים? הספקים? היזמים? ומי צריך לגור בתוך החללים המתכתיים?. לאף אחד לא כדאי לחיות לפי ההוראות שמקבלים מהצילומים שמציפים את המגאזינים. לא מזמן פגשתי מישהו ש"האדריכלית" שלו הכניסה לווילה שלו חומות וצריחים. היה לו מאבק קשה בכדי להסיר אותם מהבית שלו…הבית שלו ולא של כולם.
מי רוצה לגור בחדר אפור, קודר, קר, דוחה וחותך? מי רוצה להיות מוקף במתכות קרות? ואין לזה כל קשר להרכב המשפחתי או למשפחה האלטרנטיבית של היום. אף אחד, ואף אחד, ולא משנה מהו ההרכב המשפחתי, לא רוצה לחיות במקום שמעביר צמרמורת, או אפילו במוזיאון קר, מסודר. כבר הכרתי אנשים שמאחורי המטבח ההיי-טקי שלהם יש להם מטבח אחר, אמיתי, מעשי, מלוכלך ומסריח שאינו מצולם היטב.
עתידנות? תלוי מאוד איזה ספר אתה קורא או איזה באיזה סרט את צופה. מוטיבים מן העבר לא עושים את זה חי וידידותי. אנחנו הרי בפוסט-מודרנה וכל מה שחריג ושונה מקבל תמיכה.
המגאזינים מוכרים נייר ואנחנו בונים בתים ושם יש חיים. הז'ורנלים מלאים בתמונות שנמכרות טוב.
האם אנחנו מייצרים אדריכלות פוסט-ז'ורנליסטית?
אתה כותב על מגזינים ועל אופנה ואני כותבת על
עובדות בשטח ועל טעם המוני של אנשים
על טרנד בולט בכל סביבה עירונית או כפרית חדשה שאתה נכנס עם הרכב לשוטט בה
אני חוזרת שוב על מה שכתבתי קודם ואני היא המדוייקת :
הכל עכברי היום, הכל מלא צריחים היום, הכל מתכתי וקר ומנוכר ומסוגנן על ידי מרביתכם האדריכלים.
ייתכן שיש לך טעם שונה, ייתכן שאתה ממליץ על בנייה חמה יותר, תביא דוגמאות למה שאתה מתכנן ונשטוף את העיניים
אני חוזרת עבור כל מי שקורא את זה-
כל הבתים החדשים, כל רבי הקומות, כל הווילות
עם צריחים, עם צבע עכברי או כסוף
עם מעקי מתכת
משקופי מתכת
מרחבים מנוכרים פתוחים מינימליסטים
בכל מרכזי הארץ, בפריפריות בשכונות החדשות
אם זה כך או לא צריך להיות כך
זה מה שרואים וזה מה שרואים בתוך המבנים
אלה עובדות
אין ספק שהשטח מושפע מהעיתונים. אז מה אם בשטח עושים ככה וככה, האם זה טוב? האם מה שכולם עושים, אולי עושים רושם, זה טוב?
זה בדיוק מה שאני אומר, מי מכתיב כאן את האופנה? והרי ארכיטקטורה זה לא אופנה מתחלפת.
האדריכל הוא גם מחנך, זה תפקידו, להבין את
צרכי האדם הספציפי ולתת לו תשובות אדריכליות אמיתיות, ולא אופנה. ארכיטקטורה זה משהו חסר זמן, צריך להיות טוב לעולם ולא לפרק זמן מוגבל ואופנתי.
לא הבנתי מה זה המושג " טוב לעולם"
אולם
אשמח להבין למה אתה מתכוון בחללים חמים
איך אתה יוצר סביבה חמה, חיצונית ופנימית
תן דוגמאות מוחשיות
לעולם, פרושו לתמיד, במילים אחרות, טוב למחר, לעוד 10 שנים, לעוד 50 שנה ואפילו למאה השנים הבאות.
המבנים הקרים שאת מתארת מוצאים שימוש נרחב במבני היי-טק, תעשייה קלה ומשרדים. שם זה הגיוני ואפילו מועדף.
במגורים, אני טוען, צריך חומרים חמים יותר, טיבעיים יותר ובמינון נכון. עץ, אבן ולא דווקא סדיני היי-טק סינטטיים כמו לוחות אלומניום אינסופיים ועוד בצבעים קרים, מקפיאים.
דוגמאות יש בהרבה מקומות, אלו מבנים שאינם "אופנתיים", מבנים שנועדו לחיים ולא למציגים.
כל המבנים הקרים שאני כותבת עליהם נועדו לחיים
לאחרונה ביקרתי בכמה כאלה
והם כולם כפי שהגדרתי למעלה וגרים בהם אנשים
נורא קל להתעטף במילים יפות בכדי לתאר במילים חמות משהו שלא קיים במציאות
חוץ מבתי עץ שיש בהם את החום המתקבל בגלל הקרשים הצבועים בחום איך אתה עצמך מתכנן מבנה חם יש לך דוגמאות ? צילומים של מבנים?
מפות להמחשה?
בתים כפי שאתה אוהב להציג אותם?
מדוע אתה מתעלם מבקשתי להראות ולהציג את מה שאתה עושה ?
תן דוגמא מוחשבית – בצילום בסקיצה בסוגי חומרים למה שאתה מגדיר חם ושנועד לחיים
מה שיש לך פה באתר למשל זה בכלל לא בכיוון הזה של חום, של החיים, למה לדבר בפאפרזות אם אפשר לתרגם מיידית עובדות למציאות בשטח?
כל מה שאתה מראה באתר שלך הוא מציאותי והוא מנוכר קר וזר ממש כפי שאנו מכירים את הבנייה של היום
ל".": יוסל'ה את קוראת לו..אהההה
ומה השם שלך "נקודה"…כזאת קטנה?
לכי תלמדי את המבנים של רכטר, כרמי וגם תבקרי בוילות בכפר שמריהו, הרצליה פיתוח ואפילו באזורים חלשים
יותר מבחינה כלכלית.
תחפשי מבנים "אורגאניים" בישראל, כמו של FLW בארה"ב. בקדימה ובצורן, ברעננה ובכפר-סבא לא ראיתי, ובטח גם יוסי, בתים פרטיים מחופים בפח עכבר. באמת, תפתחי את העיניים.
ומה את חושבת, הקור הזה טוב לאדם?
אתחיל מהסוף של הדרשה הלא גמורה שלך מר אדם
מבנים אורגאניים הם דבר קיים אבל לא רלוונטי למה שקורה בשטח ובפועל
לו היית קורא היטב את מה שכתבתי לאורך כל הפס הזה היית לומד שאין זו שאלה של הקור הזה טוב לאדם או לא טוב לאדם כל הבתים והווילות בישראל נראים כאילו נלקחו מאותו השטאנץ מה שבהחלט מעיד על רמת הארכיטקטים במדינה הזו שמעתיקים אחד מהשני.
ומרבית המבנים הנגלים לעין במיוחד החדשים שבהם נראים שאובים ממבניות קרה, מתכתית בצבע העכברי
עם צריחים וחללים קרים גדולים ומאוד לא חמים
לכן ביקשתי מיוסי שיועיל להדגים כאן משהו מעשייתו שלו מכיוון שהוא טוען שהוא רואה את הדברים אחרת
תפתח אתה את העיניים, כי אני זו שפתחתי כאן את העיניים למציאות האורבנית ולבנייה מנוכרת
זוהי המציאות ומה אתה מנסה לומר ממש לא מובן
ולגבי "הפח המחופה" זו בדיוק החזרה לעבר שאותה ציינתי עכשיו זו מגמה של לחזור לשכונת הפחים
חבל שאינך יודעת מהי אדריכלות אורגאנית, אדריכלות אורגאנית לפי מה שאת כותבת זה "דבר קיים". איזו שטות.
אני לא מבין מה את רוצה, לומר שהכל חד, אפור וקר? טוב, נאמר שאת צודקת, אז מה? מהי הפואנטה שלך?
ומה את רוצה להגיד שטוב לחיות בחללים כאלו?
טוב, אז זוהי דעתך ושיבושם לך.
ואת אומרת שכל האדריכלים לא מבינים כלום
ורמת האדריכלים כאן נמוכה, נו אז מה?
והפוסל, במומו הוא פוסל.
מכיוון שאני לא ארכיטקטית אבל מבינה במטרייה הבנה יתרה אתה נקרא כלוחם בנאלי בעובדות חיים אפורות אך מציאותיות.
אם טוב לחיות בחללים האלה או לא טוב לחיות בהם
לא זו השאלה שאתה צריך לשאול.זאת משום שאנשים שקונים בית מארכיטקט סומכים על טעמו ושיקול דעתו הרבה יותר מה"טעם" שלהם שלא ברור להם עצמם.
מה אתה מזלזל בביקורת שלי על הארכיטקטים?
אתה חושב שאתה יודע ליצור מבנים חמים ומתוכננים היטב?
תעשה, תדגים ותביא לשידור.
כמו בכל טיעון וטענה צריך להביא עובדות בצורת דוגמאות
רק לחנטרש על מבנים חמים זה לא מה שמביא ישועה לעולם, במיוחד בכל הנוגע לארכיטקטורה