תוספת חיובית

 

שכונת בצרון בעיר תל אביב ממוקמת מזרחית לנתיב איילון, ראשוני הדיירים בשכונה הגיעו למקום בשנת 1949. בשנות השישים רבים מתושבי השכונה, שהיו ניצולי שואה ועולים ממערב ומזרח אירופה, עזבו את המקום. מאז המקום לא תסס וגם לא התפתח. בנוסף, תל אביבים רבים חושבים שכל מה שנמצא ממזרח לאיילון הוא נחות יותר ולכן נוצרה למקום תדמית חלשה. למרות זאת, השכונה הזאת שמכילה בעיקר בתים קטנים  עושה לעצמה "אפ- גריידינג" – התעוררות אורבאנית. בקטע קטן מול גינה לא מטופחת בשדרות ההשכלה ודרך השלום, היא קיבלה גוש מבנים למגורים ולהם חזות חדשה, אווירה רעננה ונקייה. קברניטי העיר אפשרו להזריק למקום הזה סם חיים חדש – אנרגיה חיובית. פרוייקט זה ממחיש בבהירות את העוצמה הטמונה בתהליך ההחיאה החשוב הזה, הוא מבהיר לכל כיצד תכנון אופטימי יכול לעשות "מקום", יכול לעורר מקום ישן, יכול ליצור סביבה ויטאלית – מקום צח יותר המאפשר לחיות בתוכו. 
 

מספר מבנים קיימים הוגבהו, קיבלו חזות חדשנית דומה, ויצרו סביבה "צעירה"  במראה במקום שהוזנח ולא טופל כראוי במשך שנים רבות. לצערי הגינה שממול שנמצאת באחריות העירייה, מטונפת ובלתי מטופלת.  הגינה יוצרת מפגע תברואתי. במקום להפריח ולרומם את המקום, הגינה הפכה למקום שבו זבל נאסף, נערם בעזרתם האדיבה של תושבים חסרי בושה. 
 

למרות זאת, מישהו ראה את הפוטנציאל של המקום וביקש מאדריכלים שבמשרד דני לזר אדריכלים לתכנן את המקום ולהשביח אותו. האדריכלים לקחו את הקיים ויצרו מהות אחת הרמונית וזורמת. בין המבנים שהוגבהו ושגובהם החדש מתנשא לשלוש קומת מעל קומת הקרקע, מוקמו מעליות, מרפסות וגשרים המאפשרים גישה חשופה אחת לכל שני מבנים. המתבונן מהצד צופה בגיאומטריה סימטרית מוכרת ואס-סימטריה רכה – עובדות היוצרות רגשות מרגיעות ונוחות. השקיפות של התנועה האנכית והאופקית בין הבתים יוצרת אווירה טרייה, קלילה ואמיתית. משני צדי המעלית אפשר לראות את החוץ, את ההמשך של האור. רעיון זה רוצה להדגיש ולהמחיש את הטבעיות הבריאה הנחוצה לאזור הזה, אזור הרווי בזיהום עמוק.
 

הפרוייקט שבנייתו הסתיימה לאחרונה, מורכב מששה מבנים. בכל פינה מבנה אחד ובאמצע שני גושים של שני מבנים בכל גוש. למרות התנאים הקיימים, חזיתות המבנים תוכננו בקפדנות וברגישות. הייתה התייחסות לצבע וחומר. הניגוד של הצבע הלבן לצבע הטבעי של פסי העץ המעטר את חלקו העליון של המבנה, יוצר עניין המושך את המבטים אליו. חיפוי העץ יוצר כתר לכל מבנה, או לשני מבנים הנושקים אחד לשני. הכובע הזה, הצעיף הזה קושר את נפחי המבנה למבנה אחד ומבליט את הדיאלוג שיש בין כל חללי המבנה שבתוכו.  
 

צילומים: יוסי מטלון

מהקומה הראשונה בולטות להן מרפסות עדינות ושקטות. גם החלק האחורי של המתחם תוכנן בהקפדה וזאת למרות שרבים נוטים להזניח את מה שלא נראה לעין. מסביב למתחם הוקמה גדר שמפרידה במידה הראויה בין מפלס הרחוב הסואן לבין החצרות של הדירות שבקומת הקרקע. אולי בעתיד, בזמן רגוע יותר, ללא מכוניות, אלימות וזיהומים שונים יהיה אפשר להוריד את גובה הגדר למינימום או לבטלה לחלוטין. רציתי לחלום, רציתי לראות משטחי דשא בשטח שנותר בין המדרכה למבנים. אני עדיין רוצה לחלום, לראות מבנים ללא גדרות עם חשמל ובלי חשמל, עם מצלמות או בלי מצלמות. רציתי לראות מבנים ללא סימן של גבול, שטח שלי, שטח שלך. רציתי לראות מבנים ללא חשש שיפלשו לתוכם, ללא חשש מכניסה לא מבוקרת של אלמנטים לא רצויים, רציתי לראות… 

האופי של גושי המבנים הוא פשוט וישיר. גם חומרי הגמר החיצוניים של המתחם כולו, פשוטים וטבעיים. זה מקרין החוצה אמת איכותית המקובלת על ידי כולם. אין כאן מסכה או פירוטכניקה, אין הצגה של חומרים מלוקקים, אין כאן הברקה מבויימת של חומרים נוצצים, יש כאן פרויקט איכותי, רגוע, מקום לחיות בו ומבנה שמתאים לכל משתמש אמיתי, לכל אדם אותנטי. יש כאן סביבה של חיים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אדם  ביום יוני 17, 2005 בשעה 5:59 pm

    לזו ש..ולדוד שליט:
    נו, מצאתם את שם האדריכל?
    מסופקים בטפל?
    ולעיקר לא התיחסתם מקודם וגם עכשיו.

    זוכרים?
    http://www.notes.co.il/yossi/11856.asp

  • נמרוד ברנע  ביום יוני 17, 2005 בשעה 8:51 pm

    ארכיטקטורה שמחוברת לסביבה, מחוברת לחברה, ישראלית בלי מרכאות, עם קווים ברורים ובלי התפייפיות מיותרת.

    אתה עושה גם עיצובי פנים?

  • אלי  ביום יוני 18, 2005 בשעה 10:28 am

    כתבה רצינית ומאוד מעניינת. כתוב טוב מאוד, וברור.

  • יובל  ביום יוני 18, 2005 בשעה 3:33 pm

    הפרויקט הזה תוכנן במשרד דני לזר ובוצע על ידי חברת רותם שני .אכן פרויקט מדהים בסביבה אורבנית יחודית אבל חשוב לנו כאדריכלים להקפיד על בדיקה וקרדיט במקום ובזמן ראוי לברר את המשתתפים בפרויקט ולפרסם התנצלות וקרדיט חדש

  • יוסי  ביום יוני 18, 2005 בשעה 9:01 pm

    ליובל ,
    שם האדריכלים נמסר לי בשיחה שהיתה לי לפני פרסום הכתבה עם חברת רותם-שני, מבצעי הפרוייקט.
    אכן, צריך תמיד לתת קרדיט לאדם או הגוף הנכון.

  • יובל  ביום יוני 19, 2005 בשעה 6:38 am

    יוסי שלום ,
    כנראה שלא הבנת נכון את אנשי החברה או שלהם היה איזה שהיא סיבה להטעות את הפרויקט הזה תכנן דני לזר ולא אף אחד אחר יובל אמיר

  • יוסי  ביום יוני 19, 2005 בשעה 8:54 am

    אז ככה,
    בשיחה שהיתה לי היום עם ניצן ממשרד דני לזר, אכן מתברר שהם תכננו את הפרוייקט הזה.
    למרות שנמסר לי מידע לא נכון מחברת הבניה, אני מבקש לתקן את הטעות, ואכן שוב – משרד האדריכלים שתכנן את הפרויקט הנ"ל הוא משרד דני לזר אדריכלים.
    תודה ליובל.

  • יוסי  ביום יוני 19, 2005 בשעה 9:33 am

    בשיחה שהיתה לי עכשיו עם חופית ממשרד המבצעים של הפרויקט, חברת רותם – שני, נמסר לי כי טעו מקודם ואכן משרד האדריכלים שתכנן את הפרויקט הנ"ל הוא משרד דני לזר אדריכלים.
    תודה לכולם.

  • אסף  ביום יוני 19, 2005 בשעה 2:25 pm

    אז בבקשה – אם הייתה כאן טעות – בבקשה לתקן אותה גם בגוף הכתבה !!!!!

  • סמדר  ביום יוני 19, 2005 בשעה 3:45 pm

    ומה דעתכם על הבנין עצמו?
    ידוע לכם כי בעוד 5 שנים הוא יראה "סלאמס".
    חומרים זולים מייצרים בתים זולים שלא מחזיקים מעמד. תבקרו שם בעתיד, הלבן יהיה אפור וחיפוי העץ יתפרק.
    והזבל בחוץ יעלה על גדותיו.

  • אבי  ביום יוני 19, 2005 בשעה 5:42 pm

    צודקת סמדר. המבנה הזה לא יחזיק מעמד כנגד כוחות ההרס שיגיעו ללכלך אותו.
    הפרטים במבנה הזה לא משהו. בכלל הגמר לא מי יודע מה מפורט.
    אז באמת תסתכלו על העיקר כי הטפל לא חשוב.

  • אדם  ביום יוני 19, 2005 בשעה 6:23 pm

    במקום להתלונן אתם צריכים להגיד תודה ליוסי שכתב והזכיר את הפרוייקט הזה. תגידו לו תודה שניסה לברר את הטעות לאחר שהטעו אותו. במקום לפרגן, אסף, יש לך טענות. מישהו חייב משהו לכם, תגידו תודה וזהו.
    והרי ידוע שזה עם של מפרגנים.

  • אדריכל  ביום יוני 21, 2005 בשעה 7:16 am

    חבל שמישהו לא עיצב את הפרוייקט. מישהו במשרד שתכנן את הפרוייקט הזה חשב איך להאיר את הפרויקט? התאורה בחדר המדרגות הפתוח? תראו את גופי התאורה שם, מישהו אצלכם תיאם את זה עם יועץ החשמל?
    המעקה של המרפסות, מה זה? אפשר היה לעצב משהו? או פשוט לקחתם משהו שהיה במשרד? מרשימות פרזול קודמות אולי?
    החלונות בחזיתות, אפשר היה ליצור משהו יותר זורם? מה הקשר בין החזית, החלונות והפס הזה בחזית שפונה לדרך השלום עם שאר חלונות הבניין? מישהו ניסה לעצב משהו זורם?
    אז…אולי יותר טוב היה אילו יוסי לא היה כותב את שם האדריכל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 27, 2009 בשעה 5:37 pm

    כנראה שלמקטרגים אין שום הבנה בתכנון
    פרויקט מורכב מהרבה שיקולים ובין היתר משיקולים תקציביים.
    ביצוע קלוקל של פרטים נובע בעיקר מחוסר מקצועיות מצד הקבלן שמנסה לחסוך.
    הפרוקיט מהווה דוגמא טובה לדיור בהישג יד
    והוא בניין מרענן בנוף הבניינים הגנרים אשר נבנים בארצנו.
    חגית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: