בונבוניירה מבטון

 

על דרך השלום, מזרחה ממגדלי עזריאלי, מצידה הצפוני של שכונת בצרון המתחדשת, עומדת לה בשקט קופסת בטון מושלמת. אילו היא הייתה עשויה משוקולד, היו אוכלים את העוגה, את "הבונבוניירה" הזאת. הקופסא, המבנה הזה מתנשא לגובה של ארבע קומות ומורכב כולו באופן אבסולוטי מבטון ברוטאליסטי. אין נכנס ואין יוצא מקופסא זו. שממון מוחלט נמצא בתוכה ומחוצה לה. 
 

 

צילומים: יוסי מטלון

אינני יודע מה היה שם פעם, אולי מחסן, אולי מפעל קטן, אולי… אבל היום המקום נטוש ומוזנח. מעניין לדעת מי תכנן את המבנה הזה ומתי הושלמה בנייתו. שם הכול עשוי מבטון, צבע הבטון הוא הצבע של הבניין הזה, בנין בטוני. רק מה שבפנים, מה שרואים מבחוץ הוא שחור. מסביב רואים חורים שחורים, הפתחים לחלונות, החלל הפנימי נראה שחור ממפלס הרחוב. השחור הפנימי שונה מאוד מצבע הבטון החיצוני וזה מגביר את המסתוריות לגבי החלק הפנימי של הבניין, עוגת הבטון.
 
הפתחים לחלונות, החורים המלבניים רצים מצד לצד ומחולקים בצורה שיטתית לפתחים קטנים יותר. החלוקה נוצרת על ידי אלמנטים דקים מבטון, כמו סכינים. בצד המערבי והמזרחי של המבנה הוצמדו בדייקנות שוויצרית אלמנטים נוספים מבטון ועוד כמה קישוטים מבטון שמטרתם להגן על המבנה והיושבים בתוכו מפני השמש היוקדת בחודשי הקיץ הלוהטים. החזית במפלס הקרקע לא מחולקת לפתחים בדומה לשלושת המפלסים העליונים, היא פתוחה ובלתי מושלמת.  
 

צילום: יוסי מטלון

הכול עשוי מבטון, כאילו לא קיים חומר אחר, או שחומר אחר עדיין לא הומצא, ממתינים לחומר האופנתי הבא. ברור שגם מדרגות המילוט החיצוניות עשויות מבטון, יצוקות מהחומר המחוספס, הנוזלי שמתקשה והופך לחומר קשה מאוד ככל שעוברות השנים. למה בחרו כאן בטון? למה? כי כאשר הוא עשוי טוב והביצוע מתוכנן, המבנה יכול להיות מדהים. עוד קצת בטון, אלכסונים בטוניים מצולקים, מהלכי המדרגות, מתחברים ל"פודסטים" אופקיים, גם הם עשויים מבטון מחורץ. סליחה, יש פה יוצא מן הכלל, ל"פודסטים" יש מעקה העשוי לשם שינוי, מפלדה.
 
למרות הקופסתיות המושלמת של המבנה, פינות הבניין טופלו באופן שונה, אולי בכדי ליצור יופי טכני כל שהוא. אין ספק כי החזרתיות הסיסטמאתית של הפתחים במבנה יוצרת הרגשה כי מבנה זה הוא למעשה מכונה כבדה. מכונה ענקית הממתינה בסבלנות ליום הגדול. המכונה ממתינה להיות מופעלת או נהרסת. אם להיות אופטימיים היא ממתינה לשעת "השין", להיות מופעלת. שעת ההפעלה עדיין לא הגיע, אולי בכל זאת אין צורך במכונה, אולי קיומה מוטל בספק. אז למה היא מוזנחת ונשארת יתומה, ללא דורש?!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • זו ש  ביום יוני 13, 2005 בשעה 8:13 pm

    לגבי המבנה הזה קיימות שמועות עקשניות הטוענות שהוא שייך למשרד הבטחון, ושבוצעו בו תחילתם של ניסויים גרעיניים שאחר כך הועברו דרומה משם ורחוק מאוכלוסיה. השמועות אומרות ששרידי קרינה רדיואקטיבית עדיין קיימים בבניין, ולכן הוא נטוש ונשמר בקפידה. אין לי מושג אם נכונות השמועות.

    לגבי ההערות החוזרות שלך בסיקורים הללו, שאין לך מושג מי תכנן את הבניין ומתי, עוררת בי קצת אי נחת:
    אני מניחה שבתור אדריכל אתה מזדמן מדי פעם למשרדי מהנדס העיר, מה יותר פשוט מלרדת למרתף ולבדוק? כלומר, האין סוגיית הקרדיט למתכנן רגישה במקצוע הזה? האם לא מגיע לכל אותם אדריכלים אלמוניים ששיבחת את עבודתם, שתאזכר את שמם המפורש? מי יודע, אולי זה מידע שיביא עימו מידע אחר, אולי נכדו של המתכנן גולש באתר ויוכל לספר לך על עוד מבנים שתכנן הסבא, וכו'.

    אמנם זה "רק" בלוג ואינך משתכר כסף תמורת כתיבתו, ובוודאי שאינך מחויב להעשיר את קוראיך בתחקיר מדויק ומרובה פרטים על הביוגרפיה של האדריכל, ובוודאי שאתה אדם עסוק. מצד שני, האם יעלה על הדעת שתביא תמונה של צייר, שמצאת במוזיאון, ותכביר עליה מילים מבלי לציין מי האמן?

  • אנגלמן  ביום יוני 13, 2005 בשעה 8:36 pm

    התעשיה הצבאית, שהועתק ממקומו לאחר שהתברר שחומרים רעילים מחלחלים משם אל בארות המים של גבעתיים. רוב הקומפלקס נהרס ועכשיו יש שם שטח פתוח, ואילו הבניין הזה נותר על כנו בנתיים.
    ככל שידוע לי השטח מיועד למכירה לאיזה יזם, אבל כל עוד תע"ש מסרבת לנקות את מי התהום או משהו כזה, אז היזם מסרב לשלם.

    ושאלה לא קשורה, אני יכול להזמין כתבה על ההשווהא בין מבני בניני המגורים של פעם (נניח קוביות של 4 דירות בקומה), למבנים הנוכחיים שהם א-סימטריים בעליל?

  • יוסי  ביום יוני 13, 2005 בשעה 8:47 pm

    תודה עבור תגובתך.
    לא הייתי מעלה בדעתי שבמקום היו "תחילתם של ניסויים גרעיניים".
    אילו הייתי במשרדי מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב, הייתי מנסה להשיג את שמו של האדריכל שתכנן את המבנה זהז. אילו איסוף מיידע שכזה היה לוקח שעה או מספר שעות מחיי, הייתי עושה את זה.
    לצערנו, זה לא בדיוק כך. ניסת פעם להשיג משהו בגנזך של עיריית תל אביב? את יודעת כמה שעות בשבוע המקום נגיש ? כנראה שלא. לא מזמן ניסיתי לברר נתונים דומים אודות מבנה אחר. הייתי צריך לבקר שם מספר פעמים, למצוא מכונת צילום, ולעבור עוד כמה מכשולים, בקיצור התהליך לוקח מספר ימים.

    אני באמת מקווה שמישהו מהקוראים יוכל להעשיר את כולנו. האם יש מישהו יודע את שם האדריכל שתכנן את המבנה? באיזה שנה הוא נבנה? והאם באמת יש במקום "שרידי קרינה רדיואקטיבית" כפי שכותבת "זו ש", נשמח כולנו לדעת.

  • יוסי  ביום יוני 13, 2005 בשעה 8:57 pm

    תודה עבור תגובתך.
    מבני המגורים של היום אולי פחות סימטריים, אבל למעשה הם מתוכננים לפי עקרון דומה. יש אולי יותר דירות בכל קומה, יש מבחר גדול יותר של דירות בכל קומה, והקיר החיצוני מקבל טיפול "פוסט-מודרני" לכן זה יוצר אה-סימטריה וויזואלית.
    בהזדמנות אכתוב בנושא.

  • דובי  ביום יוני 13, 2005 בשעה 9:56 pm

    רציתי לשאול מדוע חייבים להלל מבני בטון כמו הבניין הזה, למרות שברור שהמבנה הזה הוא משעמם לא אסתטי ומשרה רוח נכאים על כל מי שיביט בו או ייכנס אליו??
    יש הרבה בניינים כמו זה בישראל – בכל פינה ובכל עיר – בטונדות חסרות צבע אופי ויופי.
    עם כל הכבוד אני לא חושב שצריך להיות ארכיטקט כדי לחוש את הדחייה מהבניין כמעט מיד.
    פשוט בניין ערום ומכוער ברמות קשות.
    למה בישראל אין צבע לבניינים ציבוריים ופרטיים (כמו בסקנדינביה למשל)? למה אין קצת מוטיבים של ארכיטקטורה קלאסית מכל התרבויות שירגיעו את העינים?
    אם יוצאים מתוך הנחה שתקופת הצנע של ישראל נגמרה מדוע בניינים ממשיכים להיבנות כמו שהם תמיד נראו רק עם חומרים חדשים ומלט טרי?
    אם באמת אנו חיים במדינה שעברה את שנות המצוקה האמיתיות מדוע העיריות ומהנדסי הערים לא נותנים מקום לרעיונות חדשניים ואסתטיים יותר? או לארכיטקטים שמטרתם היא לייפות את המרחב העירוני בצורה נרחבת יותר מאשר יוזמות פרטיות או בניינים יחידים במרחב של בנאליה?

  • זו ש  ביום יוני 14, 2005 בשעה 12:05 am

    הלכתי לבדוק את התוכנית המקורית של בניין מסוים, במרתף אפלולי מתחת למשרדי מהנדס העיר (שדרות בן גוריון פינת שפינוזה או משהו כזה?), הייתי צריכה לבוא מצוידת במספר גוש וחלקה, למלא איזה טופס, לא זוכרת את זה כטרטור נוראי. שלפו לי מהתיקיה תיק קרטון עב כרס ובו תוכנית הבניין, כולל חתימות משרד האדריכלים שתכנן. אנחנו מדברים על אותו המקום?

    (ולגבי הרדיואקטיביות, מדובר בשמועות בלבד, ההסבר של פסולת רעילה נשמע פחות אקזוטי ולכן יותר אמין)

  • יוסי  ביום יוני 14, 2005 בשעה 12:39 am

    אז ככה, לא מזדמן לי לבקר במרתפים של עיריית תל אביב, אין לי את הגוש והחלקה של כל מבנה בתל אביב שאני סוקר או מתכנן לסקור כאן (גם את זה אפשר להשיג כמובן, רק יש להקדיש כמה שעות או יום ).
    אז אם את שם לעיתים קרובות, כי אני לא, את מוזמנת לברר את מה שאת רוצה ולחלוק את המיידע הזה עם כל קוראינו.
    הם מודים לך מראש.

  • דוד שליט  ביום יוני 14, 2005 בשעה 10:56 am

    אני נוטה להסכים עם זו ש.. אתה אדריכל בעצמך ולא יהיה זה מוגזם לצפות ממך לידע נוסף, אולי לא חומרים בסדר גודל של אלי אשד, אבל בהחלט לא מספיק לצלם ולהגג על בניין שנטוע ככה בנוף התל אביבי, ואם אני זוכר כך גם עשית לגבי בניין תל אביבי נוסף באלנבי, מול מיי קופי שופ. מאדריכל ידען הייתי מצפה ליותר. ובעניין הגנזך, גם אני הייתי שם, ואפילו לאחרונה, עניין של שעה לכל היותר למי שיודע לחפש, ולא צריך גוש וחלקה – קצת מפתיע אותי שניערת מעליך את העניין בתירוץ הזה – די בכתובת של המקום, והם כבר מתרגמים אותו לגוש וחלקה. וכאשר נפתח בפניך התיק, בתוכו אפשר גם למצוא את כל ההתדיינויות המשפטיות ואולי רמזים להיות המקום חשוד או מקושר לכוחות השחור

  • יוסי  ביום יוני 14, 2005 בשעה 3:10 pm

    לזו ש…וגם לדוד שליט,
    קיבלתי את המלצתכם,
    תודה.

  • הרצל  ביום יוני 14, 2005 בשעה 5:34 pm

    דוד ש וזו ש, אם התאוריות הגרעיניות נכונות, אתם שולחים את יוסי למבצע התאבדות.
    על אף הפוטנציאל הקומי, אני לא רוצה שיגמור בבטון.

    יוסי, אם לא שומעים ממך תוך יומיים – אני נכנס.

  • אדריכל  ביום יוני 14, 2005 בשעה 10:03 pm

    ואם איני טועה הבניין נכנס לרשימת המבנים לשימור, יחד עם עוד מספר מבני בטון משנות החמישים והשישים.
    הבניין הוא חלק ממתחם התע"ש של גבעתיים שסובל מזיהום תת קרקעי בתוצאה מהמפעלים ששכנו בו.

  • יודן רופא  ביום יוני 14, 2005 בשעה 11:07 pm

    ומה זה בעצם משנה מי האדריכל?
    רוב הבניינים היפים ביותר בעולם איננו יודעים מי היו אדריכליהם. אולי מקסימום מי היה הנסיך או הבישוף שהזמין אותם.

  • יוסי  ביום יוני 15, 2005 בשעה 1:53 am

    הרצל, תודה עבור התמיכה התת-קרקעית
    יודן, תודה
    לאדריכל, גם לך תודה עבור האינפו.
    לדובי, הנושא ארוך ומפותל, מישהו כבר עשה
    עבודת דוקטורט בנושא מבני הבטון לסוגיהם. אשמח להעלות את הנושא בעתיד.

  • אלחנדרה  ביום יוני 15, 2005 בשעה 12:46 pm

    היא של דובי… מהי תגובתך?
    לא חשבתי על זה, אבל כלא-ארכיטקטית בהחלט העליתי בדעתי כמה פעמים את אותן שאלות, במיוחד כשעברתי ברחובות תל-אביב וערים אחרות שמצבן האסתטי מבחינה ארכיטקטונית-הנדסית הוא גרוע בלשון המעטה, גם בניינים חדשים עדיין נבנים על פי סטנדרטים של באוהאוס דל, מדולדל, חסר אופי ויצירתיות.

    מלבד הארכיטקטורה העתיקה (ערבית-מוסלמית או עותומאנית בדר"כ) שיש במקומות כדוגמת יפו, עכו, ירושלים, אין, בלשון המעטה, יצירתיות או אלמנטים קלאסיים בבניינים מודרניים יותר.

    מדוע אין מהלך של עידון מסורות ארכיטקטוניות עתיקות שקיימות כבר בארץ והעברתן לבניינים ציבוריים, תוך שימור אלמנטים אסתטיים, כמו שעושים לדוגמה ברוב מדינות מערב אירופה, שם קיים חוק שימור והתאמה של בניינים חדשים למתאר האסתטי בעיר?

    יש תגובה?

  • גולן  ביום יוני 15, 2005 בשעה 1:00 pm

    יש אלף כמוהו רק בת"א…

  • יוסי  ביום יוני 17, 2005 בשעה 12:49 pm

    תודה לך.
    יש לך הרבה שאלות טובות.
    בכדי לענות ברצינות, יש לכתוב ולנתח הרבה מאוד
    ובאריכות. בכל זאת, כתבת כי "גם בניינים חדשים עדיין נבנים על פי סטנדרטים של באוהאוס דל, מדולדל, חסר אופי ויצירתיות." לפי דעתי הסגנון המודרני הוכיח את עצמו. אין הוא משהו אופנתי כמו הדה-קונסטרוקציה המוכרת לנו או הפוסט-מודרניזם שנכשל באופן טוטאלי, ואולי אליו את מתכוונת.
    אין טעם לשכפל את ההיסטוריה ולבנות מבנה בטכנולוגיה חדשנית שנראה ישן, או לנסות שיראה עתיק. זו לא האמת שאנו רוצים לחוות.
    גם הדה-קונסטרוקציה של פרנק גרי או דניאל ליבסקינד, פיטר אייזנמן ועוד , לא תפסה תאוצה. לכן, פיתוח מוטאציות המתבססות על "מסורות ארכיטקטוניות עתיקות" לא מתאים למקום שרוצה להיות רענן, חדשן ומרגש.
    אם נביט לעבר אלמנטים אחרים נראה כי כבר שכחנו את המודלים ההיסטוריים של כלי הרכב משנות הארבעים והחמישים, הרהיטים של היום יותר "נקיים" וזורמים וכך גם הארכיטקטורה. ומה שנראה לי היום הוא שהמודרניזם העכשווי יוביל את הסגנון (ולא את האופנה) בעתיד הקרוב.

    בקשר לשימור מבנים, אין ספק כי יש לשמר מבנים היסטוריים באופן שיאפשר לאותם מבנים גם לתפקד היום. יש לעדכן מבנים היסטוריים בכדי שיעבדו ויתנו תשובות ויכולות לצרכים של היום.

  • יוסי  ביום יוני 17, 2005 בשעה 1:08 pm

    תודה גם לך.
    ראה גם את תשובתי לאלחנדרה. מבני בטון יכולים להיות מעניינים ומושכים. תלוי איך מתכננים אותם וביחוד איך מבצעים אותם. התכנון הגיאומטרי קובע את גורל המבנה. לתופעה של השימוש בבטון קראו אדריכלות "ברוטאליסטית" גם מפני שהחומר נראה ברוטאלי והנפחים (בעיקר גודל וצורה) שאפשר ליצור בעזרת הבטון לא היו מוכרים בשיטות וטכנולוגיות עתיקות.
    ביפן עוד היום יש אדריכלים מובילים שמשתמשים בבטון. אבל שם מבצעים את העבודה ביסודיות ובדייקנות מדהימה. אפשר גם לשלב בטון עם חומרים אחרים כך שהמבנה לא יהיה אפרורי ומדכא כפי שכתבת. ואפשר גם להוסיף פגמנטים לבטון, כך שלבטון לא יהיה צבע של בטון. הוא יכול למשל להיות לבן, טרה-קוטה ועוד.
    תודה.

  • אביבה 40  ביום יוני 20, 2005 בשעה 10:17 pm

    ניתן לבנות בניינים יפים מבטון אם שומרים על איזושהי "אווריריות" בתכנון. למשל ע"י יצירת חללים ומרפסות עתירי צמחיה, הוספת חיפוי עץ במראה קליל (של תריסים או שבכות) וכו'.
    גם בארץ מצויים פה ושם מבנים כאלה השורדים יפה את שיני הזמן (שכן בטון הוא עמיד וחזק, והבלאי שלו זניח לעומת טיח חלק, "שפריץ" או ציפויי מוזאיקה למיניהם.
    בניה בביטון שהינה אסטתית ניתן לראות במבני ציבור שונים. לדוגמא המבנה העגול בגני התערוכה, מבנה הספריה למדעי החיים במכון ויצמן, מעונות הסטודנטים ברמת אביב ומעונות סטודנטים במכון ויצמן (שיוסי כתב עליהם לפני זמן מה).
    בקיצור, אם ליזם ולאדריכל יש מעוף וטעם (ורצוי גם תורמים מאמריקה עם כיס עמוק) אפשר גם פה לבנות יפה, חזק, מודרני, עמיד ומבטון. לא מחוייב במציאות שבניה תהיה כה אטומה ומנוכרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: