לא סוס טרויאני ולא נעליים

 

לא חדירה, לא פריצה, לא פלישה וגם לא הסתננות. לא היו דברים מעולם. 3000 שנה אחרי טרויה, לפתע פתאום חזר אלינו הסוס. זה לא סוס עץ חלול ומקורו לא מהעיר טרויה, זוהי פיקציה מתוכננת מנוהלת ומתאומת היטב בזמן ובמקום הנכון וכמובן גם במינון בומבסטי על ידי אנשי מקצוע מעולים.
 
הסוס הטרויאני הוא כלי תקשורתי מעולה. הוא נמצא כעת בכל מקום ומשרת מעט מאוד גורמים שמרוויחים בגללו הרבה מאוד.  מישהו החליט לעשות פה רווחים גדולים ובמהירות גדולה. מה קורה? הרבה פרסום והרבה פאניקה. כאילו הכול מתמוטט והעולם מתקרב לקיצו. מה? השמיים מתחברים כבר לאדמה? עדיין לא.
 
זוכרים את באג 2000? מי הרוויח מכל העסק המתוקשר הזה? מי דאג להפיץ את הנושא במלוא עוצמתו בצורה מתוזמרת היטב, מתואמת ומתוכננת להפליא? הסוס הטרויאני הינו ביטוי, ביטוי שמציג משהו שמתחזה למועיל, בכך מפתה את הצד שממול, מבטיח לו עולם ומלואו ולמעשה הוא מזיק. גם כאן, יש מישהו שמציג סכנה כלשהי והוא זה שלמעשה מרוויח, מרוויח ובגדול. בתחילה הוא מעורר בעיה ולאחר מכן הוא המשיח, מתנת האל, שפותר אותה.
 

מקור: ויקיפדיה

אחרי הווירוסים והמחלות הגנטיות שנוצרו כתוצאה ממוטאציות משתוללות, החזירו לנו את ההיסטוריה, לא נברח ממנה. היסטוריה למטרת רווח. העולם הוא גלגל ומה שהיה זה שיהיה. ריגול תעשייתי ופשעים פיננסים היו מאז ומעולם, כמעט כמו החיידקים ושאר המזיקים הנדבקים בנו גם ללא כל מגע יזום מצידנו. מה הפלא כאן? בארץ הקודש כולם אוהבים להציץ! מציצים לשכנים, לשכנות. רוצים לדעת הכל אודות אחרים. כמה כסף אתה מרוויח? היכן אתה או, בעיקר את ואתם גרים. כמה עלתה המכונית, מה אתה אוכל, מתי אתה הולך לישון ועוד פרטים שלא כדאי להזכיר דווקא כאן. המציצנות הפכה לתחביב לאומי, לדרך חיים, לאופי. אז מה הפלא?! הם רוצים לדעת מה התוכניות שלכם, כמה זה יעלה ומה אחוז הרווחים. למה מה? מה אסור לדעת מה יהיה הקו החדש שלכם, למה מה? למה בדיוק אסור לבדוק כמה מכוניות אתם מוכרים או קונים. מה תוכן הספר החדש של פלוני ובכמה ימכר הספר שלו זה אינפו לגיטימי. מה הבעיה כאן. אז אם זה ככה, אז כבר כדאי לעשות כמה "ג'ובות" מזה.

לכן החוקרים טוענים שלא ידעו שעברו עבירה. זה פשוט תהליך טבעי ולגיטימי של השגת חומר, הם לא חשבו שזה פלילי, ומה פתאום רוצים מהם משהו, הם עושים את עבודתם נאמנה עבור שולחיהם, מה הפשע כאן? כולם יודעים שמנעול מעקב את הפורץ, לא מונע ממנו לבצע את זממו. גם הסוס החזק הזה, הסוס הדוהר הזה נראה תמים ובלתי עוין, הוא נראה אפילו ידידותי ודלת הכניסה נפתחת לפניו ברווחה. אם אולי הוא קיים ואם אולי אפשר לחיות איתו אפשר גם להפיק רווחים ממנו.
 
והנה, מומחי האבטחה מודיעים לנו שכל המחשבים בעולם חשופים להתקפה של סוסים היסטריים, היסטוריים. למרות שהסוס נחשב לחיה אצילית, מומחי האבטחה אינם אצילים בכלל. הם מודיעים לנו בחוצות, בקולי קולות שאין תוכנת אנטי וירוס או פיירוול שיעזרו לנו. יש לסמוך רק עליהם ועל הניסים. כנראה שרק תפילה מכוונת ליד קברי צדיקים תעזור לנו.
 
חברות אבטחת המידע חוגגות כעת, זה זמנן לעשות הכול ובגדול, לעורר מהפכה, ומי מעורר את הסוס העתיק הזה לחיים?! הגדולים התאגדו בכדי להפיק הישגים גדולים. הם הפכו לאשכול קולקטיבי מניף רווחים גדולים דווקא מהקטנים. אלפי בעלי עסקים וארגונים חוששים מאוד. הם חוששים שלקופסא הקטנה של המחשב נכנס סוס יפה וגדול, אומנם מעץ , אבל רעב מאוד ועושה נזק רב. אלפים פונים לעזרה אצל חברות האבטחה, רוצים להשביע את רעבונו של הסוס. זוהי שעתן הגדולה, מי יצר את המחלה הזאת? עכשיו תהיה מודעות לעניין ההבטחה וכספים יזרמו ישירות לידי מנהלי החברות שמספקות גדר תייל נועלת וחוסמת פלישות, חדירות מסוסים, וירוסים וגם עכבישים.
 
חברות האבטחה מאוד אוהבות את חרם דרבנו גרשום שאוסר לפתוח ולקרוא מכתבים ותקשורת פרטית של אחרים. בעזרת החרם הזה חברות האבטחה עושות קופה. ולמרות הדת, גם לג'ורג' אורוול, כבר בזמן כתיבת ספרו 1984, היה ברור כי תהיה חדירה לשטחו של הפרט או לאזורים מוסתרים, דווקא בצורה ממוסדת ממשלתית.  השאלה הנוספת היא: מי הרוויח מבאג 2000?!

אני מקווה שהסוס הזה לא יבקר גם אותי. אין לי משהו שיכול לעניין מישהו בקנה מידה הזה.