מעון לסטודנטים ברחובות

בפינת הרחובות הנשיא הראשון והרצל בעיר רחובות עומד לו בניין נמוך שמתנשא לגובה של 4 קומות בלבד, מעון לסטודנטים ע"ש צ'רלס קלור. לא ידוע לי שם האדריכל או השנה המדויקת שבה הוקם המבנה. זהו בית לסטודנטים שלומדים במכון וויצמן. 
 
בחזית המבנה הנמוך הפונה לרחוב הנשיא הראשון אפשר לראות בברור את החלוקה לקומות וכיצד כל קומה מחולקת לחדרים, זוהי למעשה השתקפות חיצונית למה שקורה פנימה. החשיפה הקונסטרוקטיבית מאפשרת להולך הרגל "לקרוא" את המקום ולתרגם את הפנימיות שלו. החדרים, או יחידות הדיור הצנועות מאפשרות לסטודנטים הצמאים לידע, לגור במקום הקרוב למוסד שבו הם לומדים.
 
חזית המבנה מחולקת בצורה חזרתית על ידי הבטון ה"ברוטאליסטי" החשוף. כמו בטבע, האלמנטים פה חוזרים ומשכפלים את עצמם. חלוקה זו מושגת ומודגשת על ידי האלמנטים הקונסטרוקטיביים הבולטים מנפח המבנה ולמעשה יוצרים גם את המרפסות החינניות. הקונסטרוקציה המחוספסת יוצרת למעשה את אופי המבנה ומונעת ממנו להיות קופסת בטון אנונימית.
 
בין בליטות הבטון המצולקות אפשר לראות כי חומר הגמר החיצוני של המרפסות הוא עץ, העץ נותן למבנה את הרגשת החום, הרגשה שהבית הזה הוא באמת בית, מעון לסטודנטים. העיצוב חייב היה לספק ולהדגיש את ההרגשה הזאת, התכנון חייב היה לחמם את האווירה והרגשה זו הייתה צריכה להיקלט, להיות מופנמת ומורגשת על ידי הסטודנטים למען איכות חייהם, זהו ביתם כעת. גם הצמחייה במפלס הקרקע מעלה את "הטמפרטורה" הקרירה של המבנה.
 
השילוב של שני חומרים קוטביים באופיים מדגיש את האיכות של כל חומר בנפרד וביחד. קומת הקרקע מקבלת טיפול שונה, קורות ועמודי הבטון החשוף הקרים, לא מודגשים כמו בקומה השנייה והשלישית. בקומה הרביעית חסר חיפוי העץ החיצוני שמוסיף את כל האנושיות החמה שיש במבנה הזה.

 

 
 
 
 
 
 

צילום: יוסי מטלון

לממושה.
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נועה17  ביום מאי 23, 2005 בשעה 9:03 am

    היו ימים בהם אכן התגוררתי באחת מאותןדירות סטודנטים צנועות, עם אותם תלמידי מחקר צמאי דעת (ובעיקר לחוצים).
    היתרונות שמנית בבניין אכן הפכו אותו לבית נעים ופונקציונלי, ולולא הרעש הנורא מהצומת הקרובה (של הכניסה הראשית לעיר) וזוג סטודנטים לא ממש נקיים שחלקו איתנו מטבחון ושירותים (ונקראו – הבואשים) היינו מן הסתם מבלים שם יותר שנים.
    בכל אופן תודה על האפשרות להעלות זכרונות מתקופה מיוחדת, נהדרת וקשה בחיים.

  • אבי ארבל  ביום מאי 25, 2005 בשעה 8:53 pm

    הבניין תוכנן ע"י אריה אלחנני ,ניסן כנען בשיתוף אריה בן-גורי.
    תכנית בצורת האות הייץ עם חלל מרכזי גדול
    באולם הקריאה יש (?) היתה עבודת אמנות גדולת מימדים של דני קרוון

  • יוסי  ביום מאי 26, 2005 בשעה 5:26 pm

    אבי, תודה.

  • שרון רז  ביום יוני 10, 2005 בשעה 3:03 pm

    בדיוק מסוג הבניינים שרובינו לא שמים לב אליהם מספיק (אני ואתה דווקא כן) וראויים

    כתבת יפהפה יוסי

  • א.ע.ר  ביום נובמבר 29, 2011 בשעה 11:09 pm

    החמימות של המבנה נובעת לדעתי לא רק מחיפוי העץ, אלא גם מהפרופורציה האנושית שלו. אני גרה בקרבת מקום ואני לא יכולה שלא להתפעל כל פעם מהקסם הצנוע שלו. הוא מחזיר אותי להרגשה שחווים ילדים כשהם מוצאים קרטון של מכונת כביסה ועושים ממנו בית. הוא מתאים באופן מושלם, (או לפחות כך נדמה), למידות גוף האדם.
    בנוסף לזה, פרטי האבן נהדרים גם הם, במיוחד בשילוב הבטון והעץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: