New York על שולחנו של האמן Santiago Calatrava

 

למרות ההצלחות בכל העולם, ההתחלה בניו יורק הייתה איטית מסורבלת ומתסכלת. עכשיו הוא כובש את מנהטן. לאדריכל הספרדי Santiago Calatrava, יש כעת שני פרוייקטים מאוד בולטים במנהטן. אבל זה לא התחיל פשוט כל כך. עוד בשנת 1992 הוא תכנן את  ההתרחבות של הכנסייה השנייה בגודלה בעולם, כנסיית  The Cathedral Church of St. John the Divine. בגין קשיים כלכליים הפרוייקט הופסק. בשנת 1988 הוא השתתף במכרז להרחבה של תחנת הרכבת התחתית במנהטן, Pennsylvania Station. גם כאן הפרויקט לא מומש – קבוצתו לא זכתה במכרז. 
 

 אדריכל Santiago Calatrava צילום: Don Hogan Charles/The New York Times

עכשיו הוא נמצא בעיר הזאת, הוא נשאר בניו יורק, העיר ניו יורק הפכה בינתיים לביתו. האדריכל סנטיאגו קלאטרווה, ששולט בשפות רבות מנהל מניו יורק גם את משרדיו שבספרד ובשוויץ. את המשרד בפאריס הוא סגר. אחרי שנים רבות  בציריך ובפאריס, ניו יורק הפכה לבית חם עבורו ועבור משפחתו. ניו יורק, "העיר של זמננו" כפי שהוא מכנה אותה, קיבלה אותו באהדה.
 

 

"ניו יורק לא צריכה אותי, אני צריך את ניו יורק" אמר קלאטרווה בראיון לניו יורק טיימס. גם כאן נותנים לו את הפודיום בכדי שיוכל לומר את דברו, להציג את עוצמתו ותעוזתו. כעת הוא מתכנן מגדל מגורים ב- South Street.  מגדל זה המורכב מ-12 קופסאות זכוכית קופצות, תלויות בדרוג, יביט לעבר ה- East River, ברוקלין וקווינס.  זהו מגדל היי-טקי כאשר האלמנט העיקרי מדלג מצד לצד, משכפל את עצמו. האלמנטים החזרתיים התלויים יוצרים הרגשה של אי-יציבות, הרגשה של תנועה ותזוזה. גרעין המגדל, אליו נקשרות, מחוברות כל הקופסאות, מכיל מדרגות, מעליות וחדר טכני. בכל קוביה יהיו 4 קומות של מגורים. המגדל עומד על בסיס, מבנה שיכיל שטחים לפעילויות תרבותיות, גובהו של הבסיס מגיע ל-90 רגל. מעל הבסיס יוקם המגדל למגורים. ביחד, גובה הפרויקט יהיה בסביבות 835 רגל.  גם את תחנת הרכבת התחתית החדשה שנבנית ליד מתחם התאומים שנהרס באירוע הטרגי, ב-9/11 , תכנן ועיצב קלאטרווה ושותפיו.
 
בכל ארה"ב ובאירופה מכירים בכישוריו של קלאטרווה. הוא קיבל את הפרס היוקרתי המוענק מידי שנה על ידי ארגון האדריכלים בארה"ב,The American Institute of Architects. ב- Milwaukee, Wisconsin הוא תכנן את The Milwaukee Art Museum. הוא תכנן גם את Atlanta Symphony Center. גשריו נמצאים בכל מדינה, כולל אצלנו בפתח-תקווה (ראה קישור למטה), ואולי גם בירושלים. 
 

מגדל מגורים על South Street במנהטן. הדמיה: Santiago Calatrava S.A.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרויקט המגורים במנהטן נראה במבט ראשון לא מהפשוטים שבהם. היזם של מגדל המגורים במנהטן חשש בתחילה מהצעותיו של קלאטרווה. Frank J. Sciame  שהעסיק אותו בתחילה בעיצוב ושיפוץ ביתו הפרטי, שנמצא בצדו הצפון מערבי של האי מנהטן, צפה בהתקדמות המהירה של תכנון מגדל המגורים החדש שלו, מגדל שהלך והתפתח תחת שרביטו של האדריכל, האומן, סנטיאגו קלאטרווה. עיצוביו השונים והייחודיים של קלאטרווה קיבלו גם פה במה, ביטוי מרכזי. פיסוליו ועבודות האמנות של האדריכל המוכשר הזה מצאו אדמה פורייה במחוז לא פשוט, בלתי מתפשר, במנהטן.
 
עוד לפני עשרים שנה קלאטרווה התעסק עם קוביות, הוא פיסל וצייר אותן. בעת תכנון מגדל מגורים הוא חזר שוב לקוביות מהעבר והציג חלופות רבות לתכנון המתפתח של המבנה. כישוריו ההנדסיים של קלאטרווה הרגיעו קצת את היזם שחשש מאוד בהתחלה. הוא חשש מתכנון בלתי יציב, לא מעשי או יקר מאוד. לאחר שגרעין הבניין תוכנן וקיבל משמעות ויציבות אדריכלית, לאחר שכולם שוכנעו כי האנכיות הזו יציבה, היה ברור לכל כי המגדל יהיה איכותי וכלכלי. מצד אחד, קלאטרווה האדריכל והמהנדס, יצר "כתובת", מגדל מרשים, ייחודי ושונה באופיו מהמקובל בקונטקסט של ניו יורק ומצד שני נראה כי המגדל הזה יהיה חי, נושם ואנרגטי.
 


הדמיה: Santiago Calatrava S.A

קלאטרווה אמר כי "אדריכלות היא הגדולה שבאומניות". לפי דעתו,  האדריכלות מכילה מוזיקה, ציור ופיסול. "לא הייתי יכול להיות אדריכל מבלי לעשות את הדברים האלה", אמר בראיון לטיימס הניו יורקי. "ציור זה משהו מאוד אישי, פיסול זו אומנות מאוד אינטימית". הוא הזכיר לקוראים.  מידי יום הוא מפסל ומצייר כמה שעות, כמה זמן שמאפשרים לו. לדבריו זה חלק בלתי נפרד מהעבודה, חלק שבלעדיו העיצוב היה בלתי אפשרי.

חוץ מקלאטרווה, היכן הדרך, הכוון, השביל או המסלול האומנותי של שאר המעצבים?  איפה התהליך היסודי, היכן החקירה המעמיקה שצריכים לעשות האדריכלים של היום שמתכננים עבור המחר? כיצד והיכן האומנות שלהם משתלבת  ומשפיעה על המבנים  שהם יוצרים עבורנו ועבור הסביבה שלנו?

כאן יש אדריכל אמיץ שמאמין בדרכו, ויזם אמיץ שנותן את האפשרות. ברור לכולנו כי המוזיקה, הציור והפיסול מובילים את תהליך התכנון האיכותי והמבריק, בעזרת האומנות אפשר ליצור את האומנות הגדולה ביותר, המורכבת ביותר והמשמעותית ביותר – אדריכלות.

 

 

 

Santiago Calatrava בפתח-תקווה:

http://www.notes.co.il/yossi/9203.asp

האתר של קלאטרווה:

http://www.calatrava.com


פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אביב  ביום אפריל 28, 2005 בשעה 9:43 am

    קלאטרווה הוא אדריכל – אמן כשרוני, אמיץ שאינו פוחד מרשויות מקומיות, מייזמים קמצנים, ממנהלי פרוייקט מרובעים, מאנשי ביצוע חסרי תושיה ובעיקר…לא מפחד מהצל של עצמו, כמו רוב האדריכלים.

    אדריכל שרוצה לעשות את הטוב ביותר עבור כולם
    ולא רק עבור הייזם החסכוני או הקמצן, או עבור מנהל פרוייקט קטן וחטטן. אדריכל שלא מתכנן היום בניין רק לשביעות רצונו של בעל המאה, בכדי שיקבל מחר את הפרוייקט הבא.

    אדריכל בעל דעה עם הרבה כבוד לעצמו ובטחון
    עצמי ולא כמו האדריכלים שהופכים לזונות של בעלי הממון, אדריכלים שמפחדים להציע משהו אחר, להציע מחשבה חדשה. אדריכלים רדודים שמפחדים מהצל של מעצמם.

  • טלי - אדריכלית  ביום אפריל 28, 2005 בשעה 10:25 am

    מסכימה עם כל מילה של התגובה למעלה.
    אין כבוד לאדריכל כי הוא לא דורש אותו.
    הוא מפוחד, פוחד, פחדן.
    מנהל פרוייקט (מהנדס שרצה להיות אדריכל) מנווט אותו, מוליך אותו. והוא שקט, מסכים, לא עושים גלים.

  • אורן  ביום אפריל 29, 2005 בשעה 10:39 pm

    אין להטיל ספק ביכולתו ובכישרונו של קלאטרווה, אבל לתפיסתי הוא למעשה פסל ותו לא.
    עבודותיו נטולות כל הקשר, פשטני ומיידי או מורכב ועקיף, ואני לפחות מרגיש שהוא פשוט מפזר אוביקטים מקסימים ועוצרי נשימה על פני הגלובוס, שתרומתם העיקרית היא בניפוח האגו שלו, כמו גם של פרנסי העיירה המזמינה ומממנת.
    עבודותיו תמיד נטולות קנה מידה (אנושי או אחר), הם חסרות שייכות לסביבתן באופן מופגן, ומשמשות למעשה בעיקר למשיכת תשומת לב בתוך הצרמוניה העירונית האופיינית כל כך למקומותינו.
    על אף הוירטואוזיות המדהימה (שאין עליה עוררין), מן הראוי שנתבונן בעבודתו כחלק מפרספקטיבה רחבה וכוללת – שתי הדוגמאות המוכרות לנו מכאן ממחישות זאת היטב:
    האם ירושלים עתירת האוצרות האדריכליים העומדים בחלקם זנוחים, מטונפים ומטים לנפול, תוך שהיא שסועה פוליטית וחברתית אכן זקוקה ל"תכשיט" שכזה (או לתכשיט הסבלנות לכאורה של פרנק גהרי)?
    האם לפ"ת המוזנחת, הצפופה והבלתי מתוכננת ישנם משאבים מיותרים שניתן להקצותם להקמת הגשר? מה בנוגע לחינוך? תשתיות? פארק? או שזה לא ממש חשוב ורלוונטי עבור התושבים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: