"תגובה ציונית הולמת"

היום ב"הארץ" פורסמה הכתבה: "תגובה ציונית הולמת" מאת אסתר זנדברג. הכתבה מתמקדת בעבודות התכנון של האדריכל סעדיה מנדל. הוא אומר "אני קרוב בדעותי לצבי הנדל ואפי איתם".  הוא היה מהמתכננים הראשונים של ההתנחלויות בשטחים מיד אחרי מלחמת ששת הימים. הוא תכנן בגוש קטיף, ברובע היהודי במזרח ירושלים, שכונת אברהם אבינו בקסבה של חברון ו"עיר דוד" בסילואן במזרח ירושלים, "מהקשים במוקדי הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אזור הדמדומים שבין כיבוש, לאומנות ומשיחיות", כותבת גברת זנדברג.

סעדיה מנדל, לשעבר ראש המחלקה לאדריכלות במכללת יהודה ושומרון באריאל,  מוסיף ואומר בכתבה שמתרכזת בתכנון ההתנחלויות, בתכנית ההתנתקות ומציאת מקום חלופי לאנשי גוש קטיף, כי לדעתו, "אין ארכיטקטורה בלי פוליטיקה", ועוד הוא אומר, "אין ספק שאני, כמו להבדיל אלברט שפאר, האדריכל של היטלר, שותף מלא לאידיאולוגיה".  קשה.  עוד מסביר לנו האדריכל  מנדל, "הממשלה, שלי ושלך, החליטה לעשות לערבים 'נה באוזן' .

כשהוא משוחח עם אסתר זנדברג, מוסיף האדריכל מנדל : "אני ואת יודעים שהציונות היא תנועה אגרסיווית ואלימה. אבל בניגוד לך, אני  'ע ב ר ת י   ט י פ ו ל '  ואני כבר לא מתבייש בזה. את כן. היות שכך, אין לי שום בעיה להזדהות עם פעולות אגרסיוויות ואלימות של המדינה. לכן גם השתתפתי בפרויקטים שלדעתך זאת עבודה בשטח כבוש". תוקפנות ממשלתית, אגרסיוויות כשיטה והשתלטות אלימה כאידיאולוגיה.

שווה קריאה!

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=568241

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  ביום אפריל 22, 2005 בשעה 9:39 am

    טוב, נדוש יהיה להגיד שזה "פרוידיאני" אבל אין ספק שהאיש מעיד על עיסתו.
    הבניינים של הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מבחילים, וזה אולי הכי חשוב. שפאר שמאר זה פשוט גרוע.
    עכשיו אני מבינה גם למה יפו העתיקה "רובע האמנים" גורם לי בחילה, כניראה שרוחו המעודנת שורה בין האבנים המשומרות.
    משפט אחד צלצל לי הכי הרבה : "לעשות
    "לערבים 'נה באוזן'
    – בקיצור מי שבונה "נה באוזן" נתקע עם זה.

  • יוסי  ביום אפריל 22, 2005 בשעה 10:20 am

    הוספתי את ה"נה באוזן"…
    כאילו אדוני העולם…"הממשלה, שלי ושלך.."

  • גרי אפשטיין  ביום אפריל 22, 2005 בשעה 11:12 am

    הממשלה שלך שלי.

  • איריס  ביום אפריל 23, 2005 בשעה 8:03 am

    אתה יודע מה מרגיז ? שבן אדם בונה דברים מכוערים כביכול בשם הפטריוטיות, זה בדיוק החשיבה האורווליאנית. הוא לא בונה לפאר את מה שהוא אוהב, אלא להרגיז את מי שהוא שונא, אבל הוא בעצם בונה את זה בשביל עצמו ? אז מה הרעיון? לדעתי הוא מייצג את המדינה, במובן העמוק, כלומר, תהליך שרובו מבוסס על "נה באוזן" אבל בסוף מי שמקבל את הנה באוזן הזה הרי זה אנחנו, כיון שאנחנו צריכים לחיות עם תפלצות השנאה האלה, בתור "בית" וזה כמובן משליך על הכל. זה אדם שבעצם עושה רווח מניצול דק של הלכי רוח שליליים במדינה שיש בה הרבה כאב ושנאה (לעולם שבגד והפקיר) והוא גם חי על התדמית של פטריוט. כל כך אופייני.
    הרובע ביפו אכן משדר אותו הלך רוח, מקום רווי שנאה וצרות עין, ולא בית גידול פורח ושוקק לאמנות מקומית.
    חירות, חירות, נו ? מתי

  • ה.מ.מ  ביום אפריל 23, 2005 בשעה 12:00 pm

    כמו שהבטחתי, בפוסט האחרון אני מבקר גם ביפו.

  • יוסי  ביום אפריל 23, 2005 בשעה 6:40 pm

    מנדל ממשיך ואומר ללא כל בושה בכתבה של זנדברג: "אני ואת יודעים שהציונות היא תנועה אגרסיווית ואלימה. אבל בניגוד לך, אני 'עברתי טיפול' ואני כבר לא מתבייש בזה."
    זוהי המדינה, האגרסיביות הפכה לשיטה, לדרך חיים בכל מישור שהוא. גם בין אדם לאדם ובין אדם למקום, הכוחניות היא דגל, דרך פעולה לגיטימית. לעיתים בכדי לשרוד פה צריך להיות תוקפן, שתלטן, ובעל שרירים מפותחים בידיים וראש רפא מחשבה.
    ואנו באמת רוצים לחיות פה, ולא רק לשרוד.
    נכון?!

  • איריס  ביום אפריל 24, 2005 בשעה 12:02 pm

    כן, זו הנקודה כמובן.
    ניתוח רדיקלי יותר יגיד לך שהמדינה כולה, המושתתת על אדני ציונות מהסוג של מנדל, ניראית כמו הבניינים שלו, נא באוזן שיחריב את עצמו. וגם אם לא, בכל זמן אפשר להפסיק את ההתייחסות הזו לעצמי, לעצמנו, ולאחרים. אבל אחרי שקראתי את יהושע א.ב. בידיעות, לא ניראה לי שהדברים עומדים להשתנות בקרוב. כדאי מאד לקרוא את ספרו של יואכים פאסט על שפאר, פנינה ספרותית ואנושית, ומסמך הסטורי חיוני. באופן סמלי, שפאר אכן לא הוצא להורג ונשאר כמו מצבה חיה לאופן שבו אנשים "נורמאלים" ואגואיסטים נשאבו לטירוף. לאחרונה בתו מככבת בעיתונות שלנו, עם המבצע שלה לפיוס ופיצוי והחזרת גזל. נו, ולנו יש מנדל. תגיד אין לכם איזה איגוד מקצועי עם ועדת אתיקה?

  • רובי  ביום אפריל 25, 2005 בשעה 8:08 am

    היה מורה ומנחה שלי שנים לאורך שנותיי בפקולטה, אדם יקר ובעל דעות ורסטיליות על החיים, אל לאף אדם להכתיר אותו בתואר זה או אחר שכן האדם הזה הוא המגוון העשיר והמורכב ביותר מבחינה מקצועית שהכרתי במהלך חיי המקצועיים הקצרים, הראייה שלו שונה וקיצונית וכך גם אימרותיו, יש להכיר אותו לפני ששופטים אותו ואז לעמוד על טיבו האמיתי, לפני שניזונים מקטעי עיתונות אלקטרונית זו או אחרת.
    אנחנו זקוקים להמון אדריכלים ומחנכים שכמותו.
    ואז אולי פני הארץ יהיו אחרות

  • אביב  ביום אפריל 25, 2005 בשעה 8:52 am

    ,אין קשר. יכול להיות מורה נפלא, בעל ידע רב מורה שדואג לתלמידיו וגם… איש בעל דעות המפארות והמהללות, אגרסיביות מאורגנת, תוקפנות קולקטיבית ואלימות ממשלתית.

  • דיויד  ביום אפריל 25, 2005 בשעה 5:30 pm

    יכול שיש אדריכלים טובים עם דעות לא טובות?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: