קופסאות

קופסאות

 

תיבות וקופסאות,

קופסאות ותיבות,

גדולות וקטנות

את העיר יוצרות.

 

לא תיבות מעוטרות,

לא קופסאות כחולות,

לא קופסאות תכשיטים

או אריזות של ממתקים.

 

העיר ללא הפסקה

נבנית,

גדלה ומתהווה

מקופסאות נעליים,

מארגזי שימורים,

מתיבות פנדורה

וקופסאות של גפרורים.

 

כל בניין – קופסת בטון קפואה, גדולה,

צמודה לקרקע ולמה שלידה,

משיקה, עוקצת  ואולי גם נושקת

לתיבה שכנה דוממת.

 

על פתחיה הנעולים

מוצמדים מחסומים וסורגים.

קווי ברזל ישרים,

צבעוניים וגם שחורים.

 

כמו כלובים או אריזות

הכולאים נשמות חופשיות,

של תושבים עייפים מריצות,

מצעקות וחבטות מיותרות.

 

ארגזי המזגנים –

מזמזמים ומטרטרים,

מטפסים על הקירות

כעלוקות אפרפרות.

 

לצינון או לחימום,

לאפשר את האיטום,

להעמיק את החתך

שבין הרחוב והאזרח.

 

הכל מוגף הכל נחסם,

הכל נעול הכל נבלם,

החוץ בחוץ, הפנים בפנים,

כך אין שכונה ואין שכנים.

 

קירות ארגזים מעוטרים

בקמטים וחריצים עמוקים,

מעידים על שנים

של עודף עומסים, עודף סיפורים.

 

ובפתחים של הבתים,

מציצות לרחובות

כמתחברות אל העולם,

שורות שורות,

של עוד תיבות,

כמספר הדירות.

 

תיבות דואר קטנות –

קורצות בביישנות לרחוב

כמבקשות טובות

מרחוק או מקרוב.

 

הן מחברות את התושב,

הכלוא כך בתיבה,

עם העולם או עם שכניו

ומספקות לו קצת תקווה.

 

בתוך תיבת הדואר

יש לעיתים מעטפה

עם קבלה, דרישה,

או מכתב של אהבה,

צו למילואים,

הודעה על חבילה.

 

האם מתוך תיבת הדואר

תבוא אלינו הגאולה?

לתוכה, לתוכנה גם היוהרה,

מביטים בחרדה.

 

האם בתוך המעטפה

ארוזה אפשרות

לחיים, לאמונה,

לפריחה, לזהות?

 

האם זו תיבת קסמים,

או אולי, קופסת בשמים,

שמפתה את התושבים

על ידי ריחות וכישופים?

 

אם נרצה אז לשנות,

ללכת למקום אחר,

ניקח תיבה או מזוודה,

נכניס בה כמה שיותר.

 

ואז נמצא תיבה אחרת

ונבנה גם בה מקום…

או שמא לא,

ניקח רק צרור דברים

ונחייה את החלום לעולמים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גרי אפשטיין  ביום נובמבר 30, 2004 בשעה 10:39 pm

    שיר יפה

  • אדם  ביום דצמבר 1, 2004 בשעה 7:22 am

    נחמד ולעיתים מצער שהעיר לא תמיד
    מספקת את התקווה.

  • יודן רופא  ביום דצמבר 1, 2004 בשעה 11:40 am

    נחמד.
    אבל העיר לא בנויה מהבניינים אלא מהרחובות (בעיקר), ומהמרחב הציבורי שלה.
    והתפקיד של הבניינים הוא לתחום אותו.

  • יוסי  ביום דצמבר 1, 2004 בשעה 3:35 pm

    נכון, המרחב הציבורי הפתוח והתחום על ידי מבנים ושאר אלמנטים, הוא גם העיר ואולי עיקר העיר.
    ישנם מרחבים פרטיים, אישיים (ובזה דן תוכנו של השיר) ומרחבים ציבוריים.
    וגם מרחבים הציבורים מחולקים למרחבים אחרים כמו, מרחב שלטוני, מרחב תרבותי, חנוכי, מרחבים לספורט ובידור ועוד.
    פוקו בהטרוטופיה כותב בנושא.

  • אולה  ביום דצמבר 1, 2004 בשעה 9:35 pm

    ואני חשבתי לתומי שהעיר בנויה בעיקר מבני אדם, כל אחד בתוך הקופסא שלו. והקופסאות המטפוריות האלה כל כך שונות זו מזו שאין זה חשוב בכלל אם הן נראות מבחוץ כמו קופסאות נעליים אפורות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: