פרופיל תל אביבי

 

תערוכה גדולה, ענקית, תערוכת הדיוקנאות של תל אביב, "פרופיל תל-אביבי", התלבשה על חזית בניין עיריית תל אביב,  היא עוטפת את החזית שפונה לכיכר רבין, החזית שעליה היו תלויים ריבועים העשויים מבטון חשוף ושימשו כגופי הצללה. רשת הבטון הוסרה לאחרונה בגין חולשה קונסטרוקטיבית, ועכשיו ציורים המצוירים על בד קנבס בצבעי שמן או אקריליק ניתלו על חזית המבנה. בדי הקנבס לבטח קלים יותר והמסכה שהם יוצרים נעימה יותר לעין וללב, הציורים נוגעים בנו בחום וברכות בניגוד לבטון הקר והגדום.

"פרופיל תל אביבי", תערוכת דיוקנאות של אישים שעל שמם נקראים רחובות תל אביב. אחרי הכל, לא כל אחד מקבל רחוב בארץ הזו. התערוכה נפתחה בחמישה עשר באוקטובר ותמשך שלושה חודשים. ארבעים ושישה מתושבי תל אביב נבחרו לאצור את התערוכה, לא ברור מי בחר בהם, באוצרים. כל אחד מהם, מהאוצרים הנבחרים, בחר חמישה רחובות/אישים שעל שמם קרויים הרחובות בעיר תל אביב. כמו כן כל אחד מהאוצרים נדרש לבחור חמישה אומנים שיעצבו את הדיוקנאות. מאתיים וארבעים דיוקנאות, מאתיים וארבעים פנים חדשות-ישנות הופיעו פתאום, מאתיים וארבעים חלונות יש בחזית הנבחרת של בניין העירייה. לפי ע.ת.א. יוזמת התערוכה, בפרוייקט משתתפים "האישים שעל שמם נקראו רחובות בתל אביב  מייצגים בהישגיהם ובתרומתם בכל תחומי החיים, את חזונה ורוחה של העיר העברית הראשונה". תערוכה זו פותחת את חגיגות תשעים וחמש להיווסדה של תל אביב.

גודל הדיוקנאות הוא ארבעה מטרים על שלושה מטרים גובה. כל חלון מקבל דמות, או כל דמות מקבלת חלון, אחרי הרחוב עכשיו הם מתחברים לחלון. מכל חלון מישהו מציץ לעבר העיר התוססת, לעבר העיר שמנסה להיות דווקא "בינ-לאומית" ולא כל כך מקומית. סה"כ שלושת אלפים מאתיים מ"ר שטח תצוגה, שטח של חלונות מכוסים בציורים המכסים, מסתירים את החזית הפגועה, את חזית בניין העירייה, זוהי התערוכה גדולה מאוד. מאתיים וארבעים האמנים תרמו את עבודתם ויצירתם למען חגיגת יום ההולדת של העיר העברית הראשונה, וגם עקב הקמתה של הקרן לאמנים ואמנות ישראלים, "קהילה בונה קהילה". לאחר סיום התערוכה יערכו מכירות פומביות שבהן ימכרו הדיוקנאות לכל המרבה במחיר. ברכות ליוזמי התערוכה, תמיד רצוי להזכיר לכל מהיכן התחילו שורשי המקום להתפתח. ברכות ליצירתיות, ליופי ולצבעוניות הרעננה. תושבי העיר תל אביב-יפו זכאים לקבל מידי פעם משהו איכותי, תרבותי, מקורי.
 

חייבים להזכיר כי ארבעה דיוקנאות שציירו אמנים אוטיסטים מוצגות בתערוכה. תלמידים מכפר עופרים שהוא בית לחיים לבוגרים אוטיסטים מיסודה של אלו"ט, ציירו שלושה דיוקנאות. דרור מישורי צייר את דיוקנו של הבעש"ט, בטי קליינמן ציירה את דיוקנה של ציונה תג'ר, עדי שוורץ צייר את דיוקנו של יהודה מרגוזה.  ישראל פרנקל, אמן אוטיסט, צייר את יוסף ויתקין. 
 

 

משה מטלון

 

לבסוף, ברצוני לציין כי הדיוקן של סבי, משה מטלון ז"ל, אדם שלצערי לא זכיתי להכיר, ושעל שמו נקרא רחוב מטלון בדרום תל אביב, לא נבחר, כמו רבים אחרים וטובים בני דורו,  להיות מוצג בין הדיוקנאות הנבחרות. משה מטלון היה מבוני העיר הראשונים, עו"ד ואיש ציבור רב פעלים . לזכרו אצרף לרשימה את תמונתו.

 

 

 

צילומים: יוסי מטלון
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קורינה  ביום אוקטובר 25, 2004 בשעה 1:15 am

    הלוואי וכל התריסים האפורים באבן גבירול ודומיו ילכו למקום-אחר ונראה במקומם ציורים, וילונות צבעוניים, בני אדם.
    באשר למכירות, תמונה ששהתה באור ובשמש זמן רב, לא תדהה, לא תנזק? מישהו עוד ירצה לקנות?
    ומה קורה בפנים, חשוך? או שהנייר שקוף משהו?
    מצדי שלא יורידו אותן.

  • נמרוד ברנע  ביום אוקטובר 25, 2004 בשעה 12:26 pm

    אודות תרומתו של משה מטלון ז"ל לעיר תל אביב-יפו?

  • יוסי  ביום אוקטובר 25, 2004 בשעה 2:05 pm

    זה יותר מכמה שורות.
    בהזדמנות אכותב בהרחבה אודות פועלו
    של משה מטלון שהיה גם חברו של מאיר דיזנגוף
    ראש העיר הראשון.

  • עין הרעה  ביום אוקטובר 25, 2004 בשעה 7:14 pm

    אם זה תערוכה הגבבת שמה
    אני צנצנת.
    שיהיה לבריאות.

  • יולי  ביום אוקטובר 25, 2004 בשעה 8:14 pm

    של תערוכה, מרענן גם אם זה לא מהאומנים העולמיים.
    אלו אומנים מכאן שהציגו את מה שכאן, האנשים שבנו את מרקם העיר.
    מקום ראשון!

  • לובה  ביום אוקטובר 26, 2004 בשעה 1:16 am

    לעיריית תל אביב!

  • זאב  ביום יוני 23, 2007 בשעה 2:51 pm

    אני נולדתי ברחוב מטלון 1941. שמו הקודם היה רחוב מרכז מיסחרי. אני זוכר שסללו את הכביש ברחוב שקודם היה רק דרl עפר אני זובר את העוצר של הבריטים שסגרו את הרחוב מפעם לפעם. הרחוב היה שופע ילדים שתנועת מכוניות כימעט ולא היתה ..היו ימים

  • רות שנקר  ביום ינואר 14, 2008 בשעה 2:05 pm

    שלום לך יוסי מטלון.
    אני מזכירתו של מר חיים קרסו, שהוא ואביו משה קרסו רכשו יחדיו הרבה אדמות בת אביב בראשית המאה הקודמת.
    אף כי באיחור, יש תחושה שמתחילים להוקיר את מייסדיה של העיר שלנו. ערוץ ההיסטוריה עושה תכנית לקראת שנות השישים של המדינה, ובה פרק על משפחת קרסו. חיים קרסו יודה לך מאד באם תוכל לתת לו תמונות של סבך משה מטלון (הוא זוכר אותו עם תרבוש על ראשו) .

    נודה לך באם תיצור עמנו קשר בטלפון

    03-6381232

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: