דווקא עכשיו, בן-גוריון

דווקא עכשיו כדאי להזכיר כי בעוד מספר ימים, ב-16 לחודש זה יחול יום הולדתו של דוד בן-גוריון (גרין) שנולד בפולין בשנת 1886 ונפטר במדינת ישראל בתאריך ה-1 בדצמבר 1973.

דווקא עכשיו כדאי להזכיר לאלה שחושבים שבן-גוריון זה שדה תעופה או שדרה בתל אביב, דווקא עכשיו כדאי להזכיר למי ששכח או למי שאף פעם לא ידע כי בן-גוריון היה מנהיג, מדינאי, סולל דרכים וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. דוד בן-גוריון היה מראשי התנועה הציונית ותנועת הפועלים הציונים. בשנת 1906 עלה לארץ. הוא למד משפטים בקושטא וחזר לארץ ב-1914. שנה לאחר מכן גורש על ידי התורכים למצרים, משם יצא לארה"ב והיה פעיל לשחרור א"י. לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר לארץ והיה ממנהיגיה של מפלגת "פועלי ציון" ו"מפא"י". בשנת 1921 היה למזכיר הראשון של ההסתדרות, יושב ראש הסוכנות היהודית בשנת 1935, יושב ראש מנהלת העם הזמנית וראש הממשלה ושר הביטחון הראשון. באפריל 1948 נבחר למנהל ענייני הביטחון לאחר צאת ההגנה מהמחתרת. הוא הכריז על כינון מדינת ישראל והקמת ממשלה זמנית. ב-1953 פרש זמנית, "לשנה שנתיים", מהשלטון לשדה בוקר. ביוני 1970 כשהוא בן 84, פרש בן גוריון מהכנסת ומהחיים הפוליטיים לכתיבת זיכרונותיו. בגיל 87, מעט אחרי מלחמת יום הכיפורים, נפטר דוד בן-גוריון ונקבר בשדה בוקר ליד קבר רעייתו, בחלקת קבר שבחר בחייו. בן-גוריון, המנהיג, חתר לריבונות לאומית של היהודים בארץ ישראל.  חזון הריבונות והעצמאות, הוא שהתווה את דרכו. כל החלטותיו נבעו מרעיון זה. מנהיגותו של בן-גוריון התמקדה בעיצוב אומה יהודית ריבונית, אומה בעלת תחושת סולידאריות חברתית ומחויבות לאומית המושתתת על אמונה בצדקת הקיום היהודי בארץ ישראל ועל האמונה בעתיד היהודי בארץ ישראל.
 
בצוואתו נכתב:
"אבקש כי המבנה בשדה בוקר אשר שימש כמקום מגורי עד ליום פטירתי ישמר בצורתו הנוכחית על כל הריהוט, הספרים וכתבי העת המצויים בו. אין באמור כדי למנוע העברת הריהוט, הספרים וכתבי העט וכל שאר הדברים המצויים בצריף המגורים למבנה של קבע במידה ויקום מבנה כזה בסמוך לאותו צריף ובלבד שישמר אף באותו מבנה האופי והסגנון המקורי. בקשתי כי לאחר מותי יהיו בית המגורים בשדה בוקר על הספרייה והנכסים שבו פתוחים לצבור הרחב. אבקש כי יביאו אתי לקבורה בנחלת הקבר במדרשת שדה בוקר לצד קברה של פולה ז"ל. אבקש כי בעת הלוויתי וליד קברי לא יינשאו הספדים ולא יושמע ירי מטחי כבוד".

את בית בן גוריון שבתל אביב שנבנה בשנת 1931 עם הקמתה של שכונת הפועלים הראשונה, ציווה בן גוריון לתת למדינת ישראל. המקום הפך לאתר לאומי. זה היה בית בן דירה אחת ומחירה היה 350 לא"י. פולה ודוד בן-גוריון שלמו את הכסף בתשלומים. בשנת 1946 הורחב הבית ושופץ שוב בשנת 1960. הבית היה מקום מושבם הקבוע של פולה ודוד בן גוריון עד לשנה שעברו לשדה בוקר.

תגובת בן-גוריון להצהרת בלפור
תגובת בן-גוריון להצהרת בלפור מבהירה את דעתו לגבי הישוב היהודי בא"י.  בהצהרת בלפור הביעה בריטניה הכרה בזכותם של היהודים להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, ונכונות לסייע בהקמתו. היא ניתנה בסוף מלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 1917, ללורד רוטשילד, כנציג היהודים, על ידי שר-החוץ בממשלה הבריטית, הלורד ארתור ג'ימס בלפור. בעקבות ההצהרה חוזק הקשר בין העם היהודי להסתדרות הציונית, וחלה תנופה בעשייה הציונית בארץ ישראל ומחוצה לה, אך גם החל מאבק על השליטה בארץ מצד התנועה הלאומית הערבית.  
 

תגובתו של בן-גוריון הייתה:

"אנגליה לא החזירה לנו את הארץ. דווקא עכשיו, ברגע של גיל הניצחון יש להדגיש דבר זה בתוקף מיוחד: אין בכוחה של אנגליה להחזיר לנו את הארץ. ולא מפני שהארץ אינה ברשותה, או עדיין אינה ברשותה. גם לאחר שכל הארץ, מבאר-שבע ועד דן, תיכבש בידי אנגליה, לא תשוב להיות שלנו רק באשר אנגליה הסכימה לכך, ולו גם באישור כל שאר המדינות. אין ארץ נקנית לעם אלא בייסורי עבודה ויצירה, מאמצי בנין והתיישבות. אנגליה הגדילה לעשות: היא הכירה בקיומנו כאומה פוליטית ואישרה את זכותנו לארץ. העם העברי בעצמו חייב להפוך זכות זו לעובדה חיה וקיימת, חייב בגופו ובנפשו, באונו ובהונו להקים את ביתו הלאומי ולבצע את גאולתו הלאומית עד תומה".

זיכרונות א', עמ' 97.

הצריף בשדה בוקר
צריף המגורים המטופח בשדה בוקר, שנראה קטן מבחוץ אבל רחב מימדים מבפנים, הצריף של בן-גוריון, משקף את האדם והמנהיג שהפך את המופת האישי לדוגמא של מנהיגות. התרחבות המבנה והתוספות שנוספו במשך השנים נראות בברור. לפני הכניסה, נסללו מסלולי גישה רחבים ומזמינים המקבלים את המבקרים. לאורך המסלולים נבנו "נקודות ציון" שבהם אפשר להסביר אודות פועלו של בן-גוריון. בצריף אחר, בסמוך לביתו של בן-גוריון, צריף שהיה מקום המתנה לשומריו, נבנתה תצוגה עשירה המתארת את פועלו של בן-גוריון בנגב. מאז שהתקבלו לשדה בוקר בשנת 1953, בן-גוריון ורעייתו פולה גרו בצריף. במשך השנים הורחב הצריף כדי להתאימו לצרכיו של בן-גוריון ולצרכי האירוח שלהם. צורתו ואופיו הנוכחית של הצריף קיימת מאמצע שנות השישים. הצריף נשמר במתכונתו המקורית, למעט שינויים ותוספות קלות. המתנות שקיבל בן-גוריון מאישים ומוסדות שונים, הפכו לקישוט ביתם של פולה ודוד. על הקירות תלויות עבודות אמנות ותמונות בסדר מופתי. לאורך השולחן מונחות מתנות המתאימות לתקופתו של בן גוריון ואופיים של האנשים הנותנים. המתנות עשויות  מעץ, זכוכית ומתכת והן מונחות על הריהוט ובסדר שמתאים לתקופה.

ביתם של משפחת בן-גוריון רוהט בריהוט עירוני שהיה מתאים לכל דירה בתל אביב של אז. קירות החדרים צבועים בצבעים פאסטליים קרים, צבעי גלידה. החום הפנימי מוקרן מהשימוש הרחב בעץ, החומר הטבעי מחמם את האווירה בבית. האופי הפנימי האורבאני של הבית מנוגד לאופי של המדבר שבחוץ. זוהי הוכחה נוספת שמציינת כי אופי ודרך חייהם דוד ופולה בן-גוריון, לא השתנה כתוצאה מהמעבר מתל אביב או ירושלים לשדה בוקר, הצריף בלב המדבר לא שינה את דרך ההתנהלות שלהם כתוצאה מהעבר מהעיר, משדרות קק"ל (שדרות בן-גוריון, לאחר מכן) שבתל אביב ללב המדבר היבש.

 

החדר של פולה

החדר של דוד

בלב הצריף נמצא חדר העבודה של בן-גוריון ובו חלק מספרייתו.  אלפי הספרים שכאן מראים לכל את תחומי התעניינותו של האיש: יהדות ותנ"ך, פילוסופיה, היסטוריה וגיאוגרפיה, צבא וביטחון. הספרים מונחים בערמות מסודרות על שולחן ומסביבו כסאות אופייניים לאותה תקופה. מסביב לשולחן הספרים מאוכסנים בארון סגור עם דלתות זכוכית המאפשרות לראות את הספרים מבלי לפתוח את הארונות. בחלקו התחתון והבלתי שקוף אוכסנו לבטח ספרים ושאר דברים שאינם בולטים באיכותם ואופיים. בחלל זה כתב את ספריו ומאמריו הרבים. כאן העלה על הכתב את זיכרונותיו.

לדוד ופולה בן-גוריון היו חדרי שינה נפרדים. הריהוט בשני החדרים היה מועט ורק מה שהכרחי הי שם, מעט מאוד היה. ליד המיטה של דוד היו ספרים וליד מיטתה של פולה, על שולחן פינה קטן, עמדה תמונה. קירות הקירות בחדרו של בן-גוריון היו ערומים לעומת התמונות שהיו תלויות על קירות חדרה של פולה. למען הצניעות, וילונות בהדפסים מופשטים, כיסו את החלונות שהיו בחדר של פולה. בשני החדרים היו שטיחים קלאסיים בגדלים שונים. הריהוט בחדרה של פולה הוא ריהוט אופייני לשנות השישים, קווים נקיים של כסאות ושולחנות. חדרה של פולה שימח גם כחדר שינה לאורחים מבקרים שנשארו ללון במקום.

ליד שולחן העבודה, שולחן העץ של בן-גוריון היה מכשיר רדיו גדול. על השולחן, מתחת למשטח הזכוכית היו צילומים וגם עליו הונחו תמונות וחפצים אהודים על בן-גוריון. על השולחן שהיה תמיד עמוס בחפצים היו גם מסמכים וספרים שבהם התעניין בן-גוריון. בכניסה למטבח על הקיר הייתה רשימה של תרופות שבני הבית צרכו בקביעות מידי יום. "הסלון" של משפחת בן-גוריון היה עטור בחפצים שאורגנו בסדר מופתי. בחלל זה היה גם מכשיר טלוויזיה. לאורך קירות החדר הוצמדו תמונות של אישים בעלי השפעה. הקו העליון של התמונות היה אחד ומתואם.

 

הספרייה של בן גוריון בצריף

הפריטים המעניינים במיוחד  שבן-גוריון קבע להם נוכחות בביתו היו: משה רבנו, מנהיג האומה העברית שהוליכה מעבדות לחירות; אברהם לינקולן, הנשיא האמריקני משחרר העבדים; מהטמה גנדי, שהנהיג את הודו לשחרור לאומי והטיף לאי אלימות;  אפלטון, הפילוסוף היווני; ברל כצנלסון, ידיד נפש ושותפו בהנהגת תנועת העבודה בארץ-ישראל. אלה מבטאים את השקפת עולמו הממזגת ערכים לאומיים וכלל אנושיים. דווקא עכשיו כדאי להזכיר את סיפור חייו של בן-גוריון, סיפור של אדם שראה למרחקים. מביתו אפשר ללמוד על אופיו. הפרחת השממה ויישוב אדמות המדינה נמנו על הערכים המרכזיים אותם הציב בפני החברה. נתינה לכלל והמחויבות האישית היו מרכיבים מרכזיים במסריו.

 

 

"הסלון" בצריף  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מראה הצריף מבחוץ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מראה הצריף מהצד השני                                              צילומים: יוסי מטלון

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אדם  ביום אוקטובר 9, 2004 בשעה 12:10 am

    תמיד רצוי לזכור איך הכל התחיל ולמה.
    ואם יש בזה קצת עיצוב פנים, אולי רטרו!?, של הזוג פולה ודוד בן-גוריון, זה אפילו טוב יותר.

  • יולי  ביום אוקטובר 9, 2004 בשעה 1:46 am

    יוסי, בגדר הצעה בלבד:
    אולי יש מקום למספר מילים בדבר הכניסה לצריף עצמו, הטיפול הנופי שניתן לסביבת הצריף. הרי המבקר מגיע מן החוץ אל פנים ביתו של בן גוריון והושקעו מחשבה ותכנוןגם בפן הזה.

  • יוסי  ביום אוקטובר 9, 2004 בשעה 12:30 pm

    תודה יולי,
    הוספתי!

  • ספיר  ביום אוקטובר 10, 2004 בשעה 12:22 pm

    יפה ופוליטי!
    אין אדריכלות ללא פוליטיקה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום דצמבר 21, 2004 בשעה 2:20 pm

    שששששששששששששששש
    קוראים

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום דצמבר 21, 2004 בשעה 2:21 pm

    אולי הנהלת האתר המעצבנת הזאת תעשה משהוא גם על ג'ימס ארתור בלפור?

  • מירי פלמ"ח  ביום מרץ 24, 2005 בשעה 9:21 am

    זוית ראייתך יפה ומעניינת,
    תודה,
    מירי פלמ"ח
    מנהל ואוצרת האתר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: