מי תכנן את זה?

יש לי נטייה מוזרה, אני מביט בבתים, עוקב בדריכות אחרי כל הבניינים, החדשים והישנים, הגבוהים והנמוכים, היפים והמכוערים, אלו שמוסיפים לסביבה ואלו שהורסים אותה. לעיתים תכופות, אני מרים את ראשי כלפי מעלה ובוחן אותם. לפעמים אני מתחיל למעלה ולפעמים למטה. זה מאוד תלוי באיכות המבנה. חלקם לא עושים לי דבר. במקרה הטוב, הם לא גורמים לי להתרגש או להתפעל, לא עושים לי כלום. אני לא זוכר את המקום. במקרה הרע, אני נשאר מאוכזב, מבולבל, לא מאמין. לרוב, אני נשאר חסר רגש כלפיהם. דבר לא נחרט בזכרוני. אילו לא היו שם לא הייתי מרגיש בחסרונם.

חלקם הקטן יפים ומעוצבים למופת. ברור לי כי מחשבות מרובות הוכנסו לתהליך התכנון, המעצב רצה שיצא משהוא מרשים מגרה ואיכותי. הם מפעילים את מחשבתי וגורמים לי לומר את אשר בליבי, לפעמים דברים טובים ולפעמים טובים יותר. המחשבה האסוציאטיבית שלי מתחילה לעבוד שעות נוספות. המחשבה היוצרת שלי ממשיכה להמציא פתרונות, להעמיק במחשבה, אני מקמט את מצחי. יש בי הרצון להתפלפל, לצרף מחשבות ולפתוח לכל קולות פנימיים ניסתרים. הם מענגים אותי ומשפיעים על גופי. מבנים מוצלחים, המוצבים והמעוצבים נכון,  גורמים לי לזרוח, לחייך, להתרגש לעמוד בלתי מאמין  מול החוויה שאני עובר.  אני עומד, עוצר מולם וממלא את ריאותיי באוויר, מלא התפעלות והערכה. זה כמובן מגרה אותי וגורם לי להעריץ את יכולות האדם שהשתמשו בטבע בכדי לבנות סביבנו דברים נפלאים. אני משתוקק לחזור למקומות העשירים בתוכן, במסרים ובמחשבה, גם אם היא לא לרוחי. מקומות וחללים, פנימיים וחיצוניים, בעלי איכות, גורמים לי לשוב אליהם, כמעט כמו כל דבר איכותי אחר בחיים.  

לצערי, רוב המבנים פשוט לא עושים דבר להולך הרגל, לרוכב באופניים ואפילו לזה שגר או עובד בתוך החללים שנוצרו בעזרת בטון, פלדה וזכוכית.  הם למעשה שקופים וחסרי איכות פיזית. אבל יש גרוע מזה. סביבנו הוקמו מגדלים, מבנים ושאר גופים שמכערים את סביבתם. עצמים הגורמים נזק וויזואלי וכשלון סביבתי לדורות. מרחבים שליליים באיכותם לא מחזירים אותי לשם. מי תכנן את הבלתי מוצלחים הללו? לא משנה מי! מי עצב את הכיעור הזה? מי אישר את הקמתם? לא משנה כבר מי! לא יכול להיות שאדריכלים עשו את זה. לא יכול להיות שתמורת סכום פעוט מישהו בכוונה או שלא בכוונה, גרם נזק לשנים רבות. אולי כן, אולי הם כבר שכחו את מה שלמדו ורק גורם אחד ממריץ אותם לייצר אסונות, עקיצות סביבתיות, מחלות תורשתיות, גנטיקה פגומה, מבנים הגורמים לפצע, לצלקת מכוערת, לנזק בלתי הפיך, לאדם ולסביבה. מי הם המעצבים שעדיין ממשיכים בתהליך כיעור המקום שלנו?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קזאבובו  ביום ספטמבר 3, 2004 בשעה 7:52 pm

    למה שתתן מעט דוגמאות? קנאת אדריכלים תרבה חוכמה.

  • יוסי  ביום ספטמבר 3, 2004 בשעה 10:05 pm

    בשביל מה?..לא מחפש ריב ומדון, לא מחפש קנאת מלומדים.

  • דני  ביום ספטמבר 5, 2004 בשעה 1:30 am

    יופי של רשימה…מהלב!

  • david  ביום ספטמבר 6, 2004 בשעה 2:44 pm

    צריך להעז בגדול בכדי לעשות שינוי קטן""

  • רונה17  ביום ספטמבר 14, 2004 בשעה 12:21 pm

    נחמד שאתה לא רוצה להלבין בפומבי את פניהם של הקולגות.
    אבל היה נחמד לשמוע על כמה דוגמאות מרשימות, מעוררות מחשבה, גורמות להתרגשות או סתם אסטטיות (ורצוי עם צלום קטן והסבר קצר וממצה)

  • יוסי  ביום ספטמבר 16, 2004 בשעה 12:34 pm

    ראי את בית גבריאל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: