אדריכלות אטומית, פאטאלית

 

מדרום לדימונה נמצאת הקריה למחקר גרעיני, מקום המרכז את הפעילות הגרעינית של מדינת ישראל. הבנייה של הכור התחילה בסוף שנות החמישים. מדינת ישראל ערפלה את הנושא ולא אישרה או הכחישה את קיום הכור והפעילות הנעשית בו.

שורק, צילום: רויטרס

 

 

 

 

 

 

 

אחד שדווקא תכנן ודיבר אודות כור מסוג אחר, ברחובות, היה האדריכל  האמריקאי המפורסם פ'ליפ ג'ונסון, בספרו: The Architecture of Philip Johnson  הוא כותב:  ” The Nuclear Reactor in Rehovat, Israel, is my temple in the desert. Again the clear plan, with an inner courtyard. The warped panels covering the actual reactor sphere are a feature I have used very often in my later work, right up to the Cathedral of Hope in Dallas.."

לנשק גרעיני יש עוצמה וכוח הרס רב, גם דתות מסוימות משתמשות בדת ככוח הורס, משמיד ומאיים. אדריכל ג'ונסון מצא לנכון להשוות בין הכור שהוא תכנן לבין בתי תפילה גדולים ועוצמתיים הממעיטים ומגמדים את האדם על ידי שימוש בלתי סביר בקנה מידה ענק שמביט מלמעלה לעברו של האדם הקטן ולמעשה מנטרל אותו.  לפי דבריו, גם "בקתדראלה של התקווה" בדאלאס שבטקסס, הוא השתמש באותם אלמנטים של סגנון ובניה, איפה התקווה, היכן היא נמצאת?! בקתדראלה של הדת או בקתדראלה של הסכסוכים הבינ-לאומיים? את איזה מקום כדאי לטפח ולפתח? פ'ליפ ג'ונסון קיבל את תכנון הכור בתיווכו ועידודו הבלתי נלאה של מר שמעון פרס.
 
לפ'יליפ ג'ונסון, שנולד בשנת 1906 וחוגג החודש את יום הולדתו ה-98, היה תפקיד חשוב בהתפתחות האדריכלות בצפון אמריקה בפרט ובעולם בכלל. דרך העיצובים והמבנים שהוא תכנן הוא הצליח בהרבה מקרים להגדיר מהלכים ואירועים תיאורטיים שהשפיעו על האדריכלות בארה"ב יותר מחצי מאה. הוא עמד בראש החץ של שתי תנועות ארכיטקטוניות שהשפיעו רבות על הסביבה בשישים השנים האחרונות. מצד אחד, הסגנון "הבין-לאומי", ומצד שני, "הפוסט-מודרניזם".  האחרון מציג במבנים חדשים, במגדלים עכשוויים, ציטטות ישנות וכבדות ,חומרים ישנים, תמונות היסטוריות, ניאו-קלאסיות שנבנות בטכנולוגיה עכשווית. 
 

אדריכל פ'יליפ ג'ונסון

הכור הגרעיני הינו מתקן המפיק אנרגיה על ידי שימוש בתהליכי היתוך או ביקוע. הכורים עצמם, או החללים שהם מיצרים מעל לקרקע, כפי שניתן לראות מתמונות שפורסמו במהלך השנים, הם דווקא מבנים בעלי צורה דומיננטית אחת ולצידם גוף גלילי או מגדל קופסתי ללא נגיסות או בליטת. שני גופים אלו נראים מושלמים בצורתם למרות הפעילות המנפצת המתרחשת בתוכם. המבנה הנמוך , בעל התקרה הכיפתית מעדן את משמעות המקום, מכניס לסביבה אולי משמעות דתית. כיפה היא צורה "עולמית", דתית, היא חלק מגוף מושלם, כדור, כדור הארץ.

 

 

 

 

למרות הצורה התמימה כביכול של הכור, הכור הגרעיני נודע בחסרונותיו הרבים: הסיכון שבהפיכתו לפצצה גרעינית עקב תאונה, או יכולתו לייצר פצצה שכזו, אותה הוא מאפשר, והסיכון שבדליפת חומר רדיואקטיבי. בכור הזה ניתן גם להפיק "פצצה מלוכלכת". להבדיל מהסוגים הקודמים, שבהם נגרם הנזק כתוצאה מפליטת כמות עצומה של אנרגיה תרמית, פצצה מלוכלכת היא חומר רדיואקטיבי, שנוצר בכור גרעיני, ונזקו נובע מהזיהום הסביבתי החריף שהוא גורם עקב הקרינה הנפלטת ממנו. אכן, גם מבנים שמשמשים כסות לפעילות "גרעינית" אינם מבנים "אמיתיים", שקופים. הם לא משקפים את הפעילות הנעשית בתוכם. הם לא מבנים אניגמאטיים, בפשטות גיאומטרית חיצונית הם מסתירים  את המורכבות, הסכנה והסיבוך הפנימי המתחולל בתוכם. המורפולוגיה הטבעית, המעטפתית החיצונית,  יוצרת אירועים פנימיים לא טבעיים, הרסניים. אירועים פנימיים שיוצרים מבנה סופי, פאטאלי, מבנה שהצורות הדומיננטית בו מאוד מורכבות ומנותקות, מנופצות, מומסות, שבורות ומרוסקות. יתרה מזאת, הכור, או המבנה האדיש והשלו  משדר הרגשת בטחון, איפוק, פיוס ונינוחות  שנוצרת מהשימוש בצורות גיאומטריות מוכרות ובלתי מפתיעות.

 

 

 

זכרון מנאגאסקי, יפן

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיץ פטל  ביום יולי 23, 2004 בשעה 2:05 pm

    אילו מבנים כן משקפים את הפעילות הנעשית בתוכם?

  • אדריכל  ביום יולי 24, 2004 בשעה 10:09 pm

    רוב המבנים פתוחים והשימוש בהם ידוע כבר ממבט חצוני. אפשר לראות שזה מגדל למשרדים, למגורים או כל שימוש אחר, כמו בית-סוהר, בית-חולים או היכל תרבות. אפשר גם לדמיין מה נעשה שם.
    השקיפות נעשתה או הפכה למשהו פוליטי, ראה הבודנסטאג הגרמני ששופץ ונבנה מזכוכית , ושחלקו העליון שקוף.
    כאן זה מאוד שונה, אולי בגלל שהשימוש שונה?

  • מיץ פטל  ביום יולי 25, 2004 בשעה 9:20 am

    "אפשר לראות שזה מגדל למשרדים" אבל אי אפשר לדעת אם זה משרד הבטחון או משרד הבריאות, כלומר אי אפשר לדעת מה "הפעילות הנעשית בתוכו". באותו אופן, למבנה של כור גרעיני יש צורה אופיינית, ואפשר לדעת שזה כור גרעיני, אבל אי אפשר לדעת מה "הפעילות הנעשית בתוכו". בשני המקרים, המבנה אינו "משקף את הפעילות הנעשית בתוכו", ככל שאני מבין את המילה "לשקף": המבנה אינו בן-דמותה של הפעילות שבתוכו (הדוגמא הקרובה ביותר שאני יכול להעלות על דעתי היא בית יבמ הישן, שצורתו רומזת לכרטיס מנוקב, ובכך מסמלת — אך לא משקפת — את הפעילות שנעשתה בתוכו). בדוגמאות שנתת, המבנים מתוכננים בהתאם לתפקידם, ולכן ניתן "לפענח" את התפקיד מתוך המבנה, כמו בהרבה חפצים שימושיים. מבחינה זו, לא שוכנעתי כאמור שיש הבדל בין הדוגמאות שלך לבין כור גרעיני. ההבדל היחיד, אולי, הוא שהסימן "בנין משרדים" יותר נפוץ ולכן יותר אנשים יודעים לפענח אותו. מבחינה זו, נראה לי שהסימן "כור גרעיני" נמצא איפשהו באמצע בין "בנין משרדים" לבין "היכל הספר" (למרות שהאחרון נועד במוצהר "לשקף").

  • אני  ביום יולי 25, 2004 בשעה 7:16 pm

    לכל בניין אפשר לראות פתחים. פתחי כניסה ויציאה, פתחי איוורור ופתחי אור. בכור יש את זה?
    במבנה משרדים רואים שזה משרד. מה כותבים או מה אוכלים בחדר האוכל קצת קשה לראות, למרות כשיש קיר מסך ממש שקוף אפשר לראות. באופן כללי אפשר בכל בניין גם להבין את מרכיבי הבניין, היכן חדר המדרגות, המעליות, חדרי בטחון לסוגיהם. כאן, בכוא לא רואים דבר וחצי דבר.

  • מיץ פטל  ביום יולי 25, 2004 בשעה 9:11 pm

    בכיפת הכור אין פתחי כניסה ויציאה, פתחי איוורור ופתחי אור. גם במגדל-מים אין פתחי איוורור ופתחי אור. בשני המקרים, הפונקציונליות מכתיבה את העיצוב, וזה מה שעוזר "לפענח" את המבנה. מסדרון-הגישה והחלונות בתמונה iranreactor171103AP1 ודאי לא חמקו מעיניך. אלא שכל אלה לא מעלים או מורידים לעניין שאליו נדרשתי מלכתחילה, הלא הוא "שיקוף הפעילות הנעשית בתוך המבנה" (להבדיל, למשל, מ"שיקוף הארגון הפנימי של המבנה" (היכן חדר המדרגות, המעליות וחדרי הבטחון לסוגיהם במבנה הגדול בצד שמאל של http://www.envihaifa.org.il/pix/RefineriesSmall.jpg ?)).

    לסיום, עוד שלוש תמונות של ארבעה בניינים (לא כורים). משקפים את הפעילות הנעשית בתוכם?


  • אני  ביום יולי 25, 2004 בשעה 10:02 pm

    תמונות נחמדות, אבל אפשר להתקרב למבנה המצולם בשלוש התמונות האחרונות?! כנראה שכן. מי שעובר במקום יכול לדעת מה מתרחש שתוך המבנה?! כנראה שכן.
    בתמונה הראשונה, אתה לבטח יודע מה קורה שם.
    שקיפות זה דבר חיובי, כותב המאמר כנראה חושב שטוב יהיה אם מבנים יהיו שקופים ואיראן היא לבטח לא דוגמא חיובית למדינה השולטת על ידי מעט, על המון רב, בערבות הדת. ההשוואה של פיליפ גונסון, אולי מקרית , אבל מאוד משמעותית.

  • מיץ פטל  ביום יולי 25, 2004 בשעה 11:08 pm

    תודה. אפשר להתקרב? אם השומר בשער משתכנע שיש לך מה לחפש שם, כן. מקרוב גם אפשר לראות מה כתוב על כל אחד מהבניינים. האם מעבר לכיתוב אפשר לדעת מה מתרחש בפנים? מסופקני. הבניין בו מנהלים את הכספים לא נראה שונה מהבניין בו עושים ניסויים בכימיה. על כל פנים, אני מבין שכוונתך אינה לעניין ה"שיקוף" או ל"שקיפות" באדריכלות אלא לנגישות למבנה. לפי הדיווחים האחרונים, השומר בשער הולך להיות פחות ופחות מתירני, לנוכח איומים מצד קבוצות עברייניות. האם זה ישנה משהו בארכיטקטורה של המבנים בתמונות? בשקיפות שלהם או בשיקוף שלהם? מובן שלא.

    כדי לסגור מעגל ולדון בנושא שהגעת אליו לבסוף, נושא הגישה והקרבה בכורים גרעיניים, והציטוט של ג'ונסון. נדמה לי שזה מדגים היטב את הכוונה. הכור ב"Rehovat, Israel", הלא הוא הכור בממ"ג שורק, אינו שונה מהותית בעיצובו מכורים גרעיניים אחרים: מבנה אטום, חסר-פתחים, סימטרי למדי (אמנם העיצוב של ג'ונסון קצת פחות משעמם מה"ביצה" הרגילה), ועם זאת, כמו הרבה כורים גרעיניים אחרים בעולם (הייתי כותב "רוב הכורים הגרעיניים בעולם", אבל אני מניח שבארה"ב שאחרי ה-11 בספטמבר חלו שינויים), אפשר להתקרב אליו, אפשר להכנס אליו ולדעת מה מתרחש בו לא פחות טוב מאשר במבנים שב-3 התמונות האחרונות, ודאי יותר טוב מאשר במבנה בתמונה הראשונה (מה באמת קורה שם?) או ב"גבעת אנדרומדה" ביפו.
    http://www.iaec.gov.il/pages/card_tour.asp
    08-9434535. התקשרו עכשיו!

  • אני  ביום יולי 25, 2004 בשעה 11:35 pm

    הנה, בכור , המלצות לקבל..ממשהו שאתם מכירים..

    Description: The Nuclear Research Campus – Negev.A scientific research institute integrating technologies in various fields of science including chemistry, physics, material engineering, mechanical engineering and electronics.Seeking applicants willing and able to be good researchers and engineers, with good grades in the relevant fields of study. Also needed are technical professionals, with skills and abilities as described in the job notices. All applicants should be able to work as part of a team, and be willing to live and grow in the Negev Region.
    Address: P.O.B 9001, Beer Sheva 84190
    No. of Employees in Israel: 1-10
    Company established:
    Fax: 08-6568808

  • ישראלי  ביום יולי 25, 2004 בשעה 11:50 pm

    וזה מה שואנונו אומר…..כמה "ווים" יש בשם שלו..זה משגע אותו..
    http://www.nfc.co.il/archive/001-D-50679-00.html?tag=23-49-41

  • אחד  ביום יולי 30, 2004 בשעה 9:59 am

    זאת לא עבודת דוקטורט!!!
    יש פה מחשבות ורעיון.
    אדריכלות , מלחמה וכאב זה נושא חם ועמוק והכותב לא כתב שהוא למד את הנושא שנים וגם התואר השני שלו לא מתמקד בנושא הזה.
    זה שהגבת, כבר עשה את שלו והפעיל את מחשבתך.
    שתה משתה קר, חם בחוץ!

  • אבי  ביום יולי 30, 2004 בשעה 3:21 pm

    לא ברורה לך ההקבלה בין דת לכור גרעיני? לא הבנת את הכוח שיש לדת ויש לכור הרעיני? לא חשבת אודות השימוש שדתות מסוימות עושות בכור הגרעיני למען הדת? לא ברורה לך המורפולוגיה הפשוטה והטהורה של הכור שיוצר כלי שמנפץ ושובר כל חי? ראה הירושימה ונאגאסקי!
    לא הבנת?

  • יוסי  ביום יולי 30, 2004 בשעה 4:43 pm

    לכל מי שיש לו או לה לחדש לנו בנושא הנ"ל מתבקש לעשות זאת כאן או להפנות אותנו למקורות אחרים. כולנו נשמח ללמוד היבטים נוספים בנושא המרתק הזה. תודה, יוסי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: