מאז ומעולם האדם חיפש לעצמו מקלט. מזג האוויר, החיות הטורפות ושאר מזיקים אילצו את האדם להגן על עצמו. לאחר שהתמקם, בנה ערים, בתוכם מיקם בתי תפילה, מרחבי פולחן, מרחבי עבודה ומסחר וגם מרחבי פנאי אישיים. האדם חיפש לעצמו מקום נוח ליצירת ריגושים אינטימיים. לא כל אדריכלות מספקת חלל אינטימי המשמש כחממה לפעילות אינטימית הדוקה. ישנם מבנים המשדרים ארוטיות, מיניות או כוחות, סמלים וחוויות המחוברים למיניות, לג'נדר ולפעילות אינטימית פרטית, אישית.
בתים בעלי איכויות "אורגאניות" אולי יעשו את זה. ככל שהמבנה "טבעי" יותר הוא יתמזג עם "פעילויות" הטבע. העיצוב המודרני המאוחר, יחטיא את המטרה. הגישה הפוסט-מודרנית, הניאו-קלאסית, תצטט מה היה פעם, תחזיר אותנו אחורה ותראה לנו איך היה בעבר הרחוק מאוד. הסגנון הדה-קונסטרוקטיבי הקטוע, התזזיתי והמפתיע לבטח לא ישרת את המטרה. אולי הסגנון המינימליסטי?
האדם יצר בכוונה תחילה חללים אורבאניים חיצוניים, מרחבי תענוגות שבהם התרחשה פעילות בין בני אדם שונים, אם זה, בניגוד לחוק, תמורת סכום כספי, או ללא כל טובות הנאה אחרות מלבד האינטראקציה עצמה. ככל שהאדם השתכלל , נעשו מרחבי הפנאי יותר מתוחכמים, יותר עשירים בחומר ובצבע. בהמשך, נוצרה האפשרות למשוך את הגירויים לאזורים ומרחבים הפרטיים ביותר. השרות הגיע לבתים, נמכרו עתונים מבריקים לכל דורש או דורשת, ערוצי טלוויזיה שידרו סרטים ללא הגבלות או איסורים.
עכשיו יש גם מרחב נוסף, מרחב כתוב המנסה לחבר, בין פעילות מינית והחללים הנדרשים לפעילות זו. עיתון המחבר בין אדריכלות למין, לסקס. בשבוע שעבר יצא לאור גיליון הבכורה של "ארכיסקס", עיתון האדריכלות הראשון בישראל העוסק בקשר שבין מין לאדריכלות. משעמם?
לכתבה ב"הארץ":
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=449179
יוסי מטלון - רשמים ומחשבות - Archinote's Blog 
תגובות
מעניין ונכון. מרחבי פנאי שימשו למרחבי פעילות אינטימית. הצורך בפרטיות דרש תכנון והקצאת מרחבים המתאימים לפעילות זו ומשולבים במעגלי המתחם העירוני הצפוף.
אבל כמו בסקס ידרשו גיוון, מעוף ויצירתיות (די מהר) על מנת שלא יהפוך לשגרה משמימה.
בינינו, כאן בחושך בלי שאף אחד רואה, כמה כבר אפשר לדוש בקשר של ארכיטקטורה וסקס?
היי,
נושא הסקס או המרחבים האישיים נדון בעבר על ידי כל הפילוסופים , האדריכלים וכל מי שתרצו. אכן, זה לא דבר חדש. אבל תמיד זה מתעורר מחדש ונעלם מהר מאוד.
העתון הזה לא יחזיק מעמד, כי זה לא נושא מספיק רחב בכדי להפיק עתון.
היו כאלו שלמדו את הנושא לעומק, ואכן בכל עיר יש מרחבים כאלו. בניו יורק למשל קראו לרחוב 42 ולכל הפעילות שמסביב "RED ZONE DISTRICT". אדום בגלל הצבעים שבמקום.
בכל בדיקה ברמה של תכנון ערים יש התיחסות לפעילות בין-אישית במרחבים הציבוריים.
גם בפאריס יש אזורים כאלו.
שאפשר לקחת דברים בקלילות כמו שאתה לוקח את זה. החיוך וחוש הומור שיש בכתבה הזאת עוזר מאוד.
היי, עשו הרבה רעש מהנושא הזה, ממה שכתבת ובעיקר ממה שנכתב בלינק, בפורום אדריכלות בארכיגוב,
קראת?
תמשיך כי תמיד נחמד לקרוא את מה שיש לך לכתוב.
יפה יוסי. מה דעתך לשוב וללמד?