מרכז תרבותי חד

בשנים שלמדתי ב-Pratt Institute, גם אדריכל ריימונד אברהם היה שם. הוא לימד ואני למדתי. יתכן שהוא עדיין שם, מטעין חוכמה בראשם של האדריכלים הבאים. הוא היה קפדן ותמיד התנסח בחוכמה שהפיקה את המרב מהסטודנטים שלו. אופיו חסר הפשרות, לא אפשר לו  לוותר או להפחית קמעה מדרישותיו הגבוהות. הסטודנטים אהבו את הלחץ הזה והקפידו להכין את עצמם משעור לשיעור.
 

אדריכל ריימונד אברהם

ריימונד אברהם נולד בשנת 1933באוסטריה. לארה"ב הגיע בשנת 1964. לאחר שנוכח לדעת כי בעיר ניו יורק ימצא את אשר הוא מחפש, הוא הגיע גם לשם. במשך שנים עסק בעיקר באקדמיה ובחקר התיאוריה והפרשנות האדריכלית. הוא ניסה למצוא את הקשר בין צורה, חלל, חומר ומהות. הוא ניסה להבין כיצד הגורמים הללו יכולים ליצור רוח ואיכות באדריכלות. הוא ניסה לזקק את המילים והמחשבות למשהו מוחשי, פיזי.

"האדריכלות שלי באה מהמשמעות של המקום" הוא אמר. בשנת 1992 נסללה דרכו כשזכה בתחרות בינ-לאומית לתכנון מרכז תרבות אוסטרי במנהטן, ניו יורק, ברחוב 52 בין השדרה החמישית  למדיסון. בתכנון המרכז הזה הוא ניסה להבין את הריקנות שנוצרה בשטח הנתון, בחלל צר שנלחץ בין שני מבנים. רוחב המבנה הוא כ-10 מטרים והוא מתנשא לגובה של 24 קומות.

 

כמו בעת שלימד תיאוריה, כך נהג גם במציאות המקצועית היום-יומית – הוא תמיד התנגד ונאבק! "אדריכלות זה דבר מסוכן" אמר בראיון לג'וזף ג'יוואניני. "כל בנין צריך להגן על עצמו מבניינים אחרים, האדריכלות מאוד אלימה, היא גורמת לשינוי האיזון הקיים,  רציתי חזית קידמית שתגן, ככלי נשק, על המבנה שלי, מכל האויבים, מכל מבני העיר הקיימים", המשיך ואמר בראיון.
 
אכן המבנה הכסוף שהקים נראה חותך ומאיים. זהו מיני גורד-שחקים שחזיתו מורכבת מ"סכינים" שיורדים לכיוון האדמה, כמו סכיני גילוח, גיליוטינה, כלי משחית המאיים על האלימות האורבאנית שבחוץ. לא פעם כתב אברהם אודות הקשר החזק שבין אדריכלות למוות. גישה זו יצרה חזית פרובוקטיבית שיוצרת מתח ואיום. אברהם מפעיל את העוצמה של כוח המשיכה על ידי החזית המדורגת ובכך מוסיף אטרקטיביות או חשש בחלל שברחוב ממול למגדל.  הנשק המטאפורי, פני הבניין החיצוניים, המסכה או הקסדה, לפי ריימונד אברהם, צריכים להגן על פנים המבנה ומרכיביו העדינים.לפי דעתו רוחבו הצר של המגרש הנתון גרמו לכך שהמבנה יהיה אלים. בדומה לגוף חי, הוא חייב להגן על עצמו מפני המבנים השכנים.
 
לאחר עשור, בשנת 2002 נחנך המבנה. אדריכל אברהם לא וויתר לקבלנים. עמד על שלו והקפיד כי איכות הביצוע תהיה ללא פשרות. זהו אחד המבנים היקרים ביותר למ"ר שנבנו בארה"ב על ידי גורם ממשלתי זר.

 

התוצאה היא מבנה סימטרי "קשה", יציב, מונומנטאלי, פורמאלי ורב עוצמה. למבנה יש נוכחות חודרת. הוא חד ופניו מורכבים מאבן, אלומיניום וזכוכית המהודקים לבנין בצורה אלכסונית. הוא השתמש בזכוכית בגלל קלות החומר ולא בגלל שקיפותו. המבנה משחק את משחק הסימטריה המיתולוגית. צורות וסימנים ביחד עם סימבוליות החקוקה בחזית המבנה, הם מאפייני המגדל. הגיאומטריה לאורך החזית מנמיכה את הבניין ומונעת ממנו לזרום כלפי מעלה, היא מעסיקה את הולכי הרגל ומפעילה את מחשבתו של המתבונן. השכבות החומריות בחזית יוצרת עומק לגאומטריה ועוטפות את המבנה כאילו מנסות להרחיק אותו מההמולה החיצונית. כל זאת למרות שהמבנים השכנים לא נראים כגופים תוקפניים מזיקים, להיפך. כמו בעבר, אברהם נראה משחק באופן  אובססיבי במורפולוגיה המנוגדות לאופי השמרני של התרבות האוסטרית הקלאסית, שמבנה זה צריך להקרין. מרכז תרבות מעוצב בצורת "מכונה", שאולי מאפיינת את השיטתיות האוסטרית, או לא. החזית האחורית של המבנה מורכבת ממדרגות מילוט, מדרגות "מספריים" המעוצבות בשיטת הזיג-זאג.
 
זהו מבנה שנוצר ועוצב מסיבות אובייקטיביות ולא מויכוחים תיאורטיים, שהעסיקו את אדריכל ריימונד אברהם עשרות שנים. זהו מבנה כבד וכוחני, בעל צורות גיאומטריות מופשטות חזקות. מבנה שהוקם על ידי אדריכל חזק ואמיץ המאמין עדיין ב"פרטים". אין ספק כי המבנה מוסיף עניין לאדריכלות בניו יורק שבמשך שנים רבות לא זכתה לקבל אדריכלות איכותית בולטת.
 

ריימונד אברהם אמר: "If Architecture doesn't  take risks, it remains just design". רק עיצוב עבורו זה לא מספיק, " לא כדאי לעשות אדריכלות שאין בה סיכונים ואתגרים", אמר אברהם. הוא המשיך, "אם אין לך מבנה איכותי, אין צורך לבנות אותו".

 

 

 

                  

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דויד  ביום יולי 10, 2004 בשעה 12:38 am

    מעניין ומעמיק של אדריכל אחד ומבנה אחד. האם יש קשר ביןאופי המבנה לאופי האדריכל שתכנן אותו?
    האם יש קשר בין האופי המקפיד של האדריכל המורה למבנה הוא תכנן?
    נראה לי שיש קשר ישיר מאוד.

  • סתאם אחד  ביום יולי 10, 2004 בשעה 8:59 am

    באיזה גיל הוא בנה את הבנין הראשון שלו? גם פילפ גונסון התחיל ללמוד אדריכלות בגיל 40. מה קורה לאדריכלות ולאדריכלים?!, מגיעים לבשלות מקצועית בגיל מאוחר.

  • Architect  ביום יולי 13, 2004 בשעה 5:24 pm

    יפה מאוד, טוב שיש מישהו שמביא לנו את חו"ל לארץ וחושף אותנו קצת.

  • סוזי  ביום ינואר 9, 2006 בשעה 2:32 pm

    איפה ניתן למצוא חומר נוסף על האדריכל??.

  • gal  ביום ינואר 9, 2006 בשעה 4:27 pm

    הנה אתר אחד…
    תחפשי בגוגל
    http://www.nyc-architecture.com/ARCH/ARCH-RaimundAbraham.htm

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: