הם החליטו לעצב דגל חדש. דגל לאומי למדינה ערבית.
למדינה מוסלמית יהיה דגל שהצבעים השולטים בו הם כחול ולבן.
הדגל החדש
לדמוקרטיה הגדולה היתה אפשרות להוכיח שוב לעולם הגדול שהם דמוקרטיה, והם באמת דמוקרטיה. עיצוב דגל לאומי הוא נושא רגיש ולאומי – גם לעיראקים. הם לבטח לא ירצו לקבל דגל לאומי בכפייה. פה היתה הזדמנות לתת לעם עצמו לעשות מעשה עבור עצמו.
תהליך דמוקרטי, הוא תהליך פתוח ושקוף. הכרזה על תחרות פתוחה לכל המעצבים המקומיים, היתה נופחת מעט בטחון וכבוד באלו שכבודם הלאומי חשוב ואולי נרמס. מעשה כזה היה מוסיף כבוד לאמריקנים עצמם. על ידי מסירת החלטות וסמכויות, אפילו סימבוליות, לידי אזרחי המדינה, הם יכלו להוכיח את כוונותיהם.
ללא כל השוואה, גם בארץ, גופים ציבוריים גדולים וגופים פרטיים בעלי שם ומשמעות, למדו והפנימו את הדעה שיש לתת אפשרות והזדמנות גם לאלו שאינם מקושרים. לתת לאדריכלים, מתכננים ומעצבים זכות לתכנן ולעצב. השיפוט צריך להיות אובייקטיבי ואינו מושפע מגורמים זרים, שאינן קשורים לעיצוב עצמו. התכנון הטוב ביותר יזכה בתחרות.
מה דעתכם?
הדגל בשנים 1991-1963
הדגל בשנים 2004-1991
יוסי מטלון - רשמים ומחשבות - Archinote's Blog 
תגובות
אני מתנגד לפלישה לעירק, אבל הדגל החדש נראה לי יפה יותר מבחינה אסתטית, הדגל הקודם היה מכוער וקודר, והדגל החדש הרבה יותר אופטימי.
עם אוירה סקנדינבית ודינמית.
צעד נבון ראשון של המשחררים השם יקום דמם
הוא מתקשר לי עם איסלאם.
או קיי אני רואה ירח, קצת חיוור אמנם אבל ירח. איפה 52 הכוכבים?
בדיוק כמו החום העז שמטען נפץ מפיץ בהתפוצצות שלו.
הם חמים… כן, נכון. אבל קודם שיהיו בני-אדם ולא פצצות אנושיות כמו האחים שלהם בעזה.
אני בכלל הייתי מציע דגל אדום, אתה יודע, מסורת הדם הגדולה של סדאם ממשיכה הלאה. כי למען האמת לא נראה שהם שמחים כל כך שהעריץ נפל. הם מעוניינים להמשיך לשחק בפצצות ומנהיגים שיעים מטורפים.
זה מסמל את העמבה?
הצהוב, זה להזכיר את המיעוט הכורדי.
או שהם אוכלים הרבה עמבה?