ארכיון יומי: מאי 2, 2004

שדרוג להיכל הלאומי

ה"היכל" עומד לעבור שיפוץ וטיפול רב-שנתי רציני. השנים חשפו את גילו ובכדי להשאירו צעיר ברוחו ולהופכו עדכני במראהו, יש להרחיב, למתוח ולהחליף מספר אלמנטים ממרכיביו. לא, אין הכוונה לבית המחוקקים הישראלי, לבית המשפט, או למשרדי הממשלה, להם אין קוראים "היכל". הכוונה ל"היכל נוקיה" שביד-אליהו בתל אביב.

 

"היכל", ע"פ הגדרתו, הוא בדרך כלל מקום תרבותי מכובד ומרשים. יש טוענים כי ב"היכל" נמצאת ההשגחה העליונה – זה היה כינויו של בית המקדש, וכיום גם כינויו של ארון הקודש שבבית הכנסת. היכל הוא מקום של קדושה והדר. אולם הספורט ביד-אליהו שנקרא בעבר הלא רחוק "היכל הספורט" שינה את שמו ל"היכל נוקיה". בעברו הרחוק הוא היה קטן יותר וללא גג ואז נקרא בפי העם,  "אולם הספורט ביד אליהו".

 

נראה כי מקומו של היכל הספורט בחברה הישראלית מתעצם מיום ליום. הוא יעבור שדרוג אדריכלי שיכלול שיפוץ טכני והרחבה משמעותית. מרחב הספורט הזה מתקרב בחשיבותו הלאומית לשיאים של מקדש: לכאן נשואות עיני העם, ומכאן יצאה אתמול הבשורה לאומות העולם. לא, חס וחלילה, הוא לא בא להחליף את בית המקדש מבחינה דתית, אבל הוא מתקרב אליו בעוצמתו כמרכז רוחני ותרבותי שמשלהב רבים ומאחד אותם למטרה משותפת. לכאן אפשר לחבר את הצופים הארעיים שרק מתעניינים באירועים המרכזיים של הספורט עם האוהדים הקבועים, "השרופים" של הקבוצה.

 

ל"היכל" יש השפעה כמעט מיסטית על הסובבים בתוכו ובסביבתו, יש לו עוצמה ורוח. לפני משחקים מכריעים, קוראים פרקי תהילים ושרים את ההמנון. "אני רוצה לשמור את השבת כי אני בן אדם מסורתי", אמר המאמן פיני גרשון, בדרכו הרוחנית המשפיעה גם בהיכל. רוח חדשה נושבת באולם, יד-אליהו הוא מקום שבו המאמן המנצח מציין כי הסיבות לניצחון היו: התפילות והתקוות ולאחר מכן, האימונים והכשרון. גם להפסדים יהיה הסבר פשוט. זה פשוט יותר קל כשמאמינים. זה תמיד בידי הבורא, בידי שמיים, ולא בידי האדם. טוב שזה כדור-סל ולא כדור-רגל. טוב וקל להאמין בנסים.

 

דווקא "הארכיטקטורה של האסיפה" שמייצרת מרחבים ציבוריים ענקיים, מזכירה לכל פרט את שורשיו וחשיבותו בקהילה שבא הוא חי. בהיכל, באולם גדול, או באצטדיון, אפשר לדחוס הרבה אנשים וביחד לאגד אותם למען מטרה משותפת. מרחב ציבורי עמוס באנשים יוצר הזדהות קולקטיבית, תחושה קהילייה שמבטלת את ההבדלים האובייקטיביים שבין מרכיביה. כבר ביוון העתיקה, האצטדיון היה המקום שבו המנהיג, המאמן, המוביל בעם  היה מכנס את ההמון לצרכיו.עוד במאה התשע-עשרה, גוטפריד פון סמפר טען כי "האדריכלות משמשת כאמצעי שליטה בהמון אדיש או חסר מנוחה".

 

גם הוויכוח הקשה עם האירופאים בנושא העברת ה"פיינאל פור" מתל אביב למקום אחר באירופה, עזר ליצירת הרגשת השותפות, או הגורל המשותף של אוהדי הספורט בכלל וכל אזרחי המדינה בפרט. הוויכוח הזה נקרא בפי רבים "מלחמה" או "קרב", וטוב שהצלחנו לנצח בו. המקום שינה את שמו ל"היכל נוקיה", לא בגלל עיקרון אידיאולוגי כל שהוא, אלא בגלל עיקרון כלכלי. נראה שצריך עוד כמה וויכוחים או "מלחמות" עם האירופאים ואז לא תהיה ברירה אלא לקרוא להיכל בשם בעל משמעות דתית, לאומית.

 

ה"היכל" מאחד את כולם למען מטרה משותפת, שהיא הניצחון! העיקר הוא הניצחון שמביא מעט שמחה לעם בציון. באירווויזיון, לצערי הרב, אנחנו לא כל כך מצליחים בשנים האחרונות, והצטיינותנו במלחמה ובפיתוח כלי נשק כבר מזמן איננה אטרקטיבית לאירופאים. הספורט נכנס לחלל הריק הזה וממלא את הלב בשאיפות ספורטיביות לאומיות.

 

באמת זה לא משנה במה ננצח , העיקר שננצח.  הניצחון בכלל ובספורט בפרט, בהיכל חנוק ודחוס באנרגיות, מאחד ויוצר אווירה חיובית, יוצר שייכות ותמיכה מאוחדת. ישנם פילוגים רבים בעם, פה האיחוד המטא-פיזי שניזון ממטרה חיובית, מניצחון ספורטיבי, משכיח את זה, גורם לשמחה ואושר גם לאלו שאינם יודעים כמה שחקנים משחקים בקבוצת כדור-סל. השמחה ואווירת הקרנבל שליוו את הניצחון אתמול יצאו מן ההיכל והגיעו לכל פינה – החל ממדשאות גני יהושוע, דרך רחובות ת"א והערים הסמוכות, ועד למרפסות התושבים בפריפריה. כולנו הרענו לכל סל עודדנו את המכבים ושרקנו בוז לאיטלקים…

 

העובדה שרוב השחקנים כבר מזמן אינם ישראלים לא ממעיטה מחשיבות ההישג. הצימאון להצלחה לעונג אנושי קולקטיבי מבטל גם את העובדה הזאת. מה עוד שלקראת סיום המשחק העלה המאמן יותר שחקנים ישראלים כדי שישתתפו בניצחון שנראה באותם רגעים כמובטח. נראה כי גם שמו הנוכחי והלועזי של ההיכל לא חשוב במיוחד, מה זה משנה, כבר מזמן אנחנו מדברים באנגלית, גם במגרש וגם מחוצה לו.

 

 

למרות שהוא "היכל", מצבו הפיזי החיצוני ותיפקדו הכללי לא כל כך מדהים. עיריית תל אביב מתכננת לשפץ ולשפר את "היכל נוקיה" הוותיק. ההיכל יהפוך למקדש העם כי מכבי תל אביב כבר מזמן אינה שייכת רק לתל אביב. "העם" חפץ בניצחונות של קבוצתו בכל מקום ומצב. שיפוץ המקום והפיכתו למרכז ספורטיבי גדול ומפותח ימשוך למקום אנרגיות חיוביות שישנו את מרכז הכובד האורבאני של תל אביב. בעקבות הטרנד הנוכחי אולי כדאי לקברניטי העיר לשקול אפשרות של בניית בית כנסת בהיכל, ("היכל ההיכלים"?). לאחר השיפוץ ההיכל יזריק למקום עוצמה כלכלית ויהיה דגל נוסף בשמי העיר. יד אליהו תהפוך למקום חשוב יותר, "על המפה"!  המקום יהיה פתוח לאורך כל ימי השבוע ויתפקד כאולם רב תכליתי. בנוסף למרכז ספורט חיובי ומפרה, היכל הספורט יהפוך למרכז ציבורי, מסחרי. התכנון קורא לשקיפות ספורטיבית. במקום קירות הבטון החוסמים, מוצע לעטוף את המבנה בקירות זכוכית, קירות מסך קלים ושקופים שיפתחו את המבנה לחלל החיצוני. הפעילות הפנימית תייצר חזית אמיתית, חזית צבעונית, אקטיבית ומעניינת.

 

כנכס תרבותי, טוב עשתה מועצת עיריית תל אביב שייזמה את תכנית השדרוג היוקרתי ל"היכל נוקיה". טוב יעשו ראשי ערים אחרות, כמו ירושלים, באר-שבע וחיפה, אם יאמצו לעצמם "ספונסר" שההיכל יקרא על שמו, ויבנו גם בעירם "היכל" לתפארת. זה לא יהיה בית המקדש, אבל זה יספק מעט "מזון רוחני" חיובי, מקום לתיעול נכון של אנרגיות , שבו ההמונים ששבעו כבר מריבוי המרורים, ירוו מעט נחת.